אברבנאל על ישעיהו טז:ט

על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה, רוצה לומר כי על כן אבכה בכי יעזר שהחריב, ככה גם כן על גפן שבמה אריוך דמעתי רוצה לומר ארוה ואשביע דמעתי על חשבון ואלעלה שהם שתי מדינות גדולות שנחרבו גם כן, לפי שעל קיצם ועל קצירם של כל אחת מהערים האלה, הידד נפל רוצה לומר בוזז ושודד נפל, והיה אם כן שיעור הכתוב על כן אבכה בבכי את יעזר ואת גפן שבמה ואריוך דמעתי, כאלו היא מטר המשקה את הארץ על חשבון ואלעלה, ויהיה כל זה בעבור כי על קיצך ועל קצירך שהוא הקץ שבא עליך והקציר שעשו בך, הידד נפל שההידד הוא השודד כמו שתרגם יונתן, ותהיה יו"ד ארויך נוספת, ובעבור החרבן הגדול אשר יהיה על הערים ועל הכרמים ועל הגפנים, ועל העדר היין המשמח אלקים ואנשים. אמר (י) ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל שהוא היה מקום תבואה הככר שזורעין בו, ובכרמים גם כן לא ירונו ולא ירועעו, רוצה לומר שלא יהיה שם לא תרועה ולא רנה, כמו שהוא מנהג האנשים לשמוח על טוב הקציר והבציר וכאמרו כשמחה בקציר, והסבה למה מן הכרמל והכרמים יאסף השמחה והרנה והתרועה, הוא לפי שיין ביקבים לא ידרוך הדורך כי נעדר תבואת היין, ולכן לא יכתשו ולא ידרכו אותו ביקבים, ואומרו הידד השבתי, רוצה לומר קול המיית הדורכים השבתי מאחר שנעדר היין, ואם תאמר אלה המקומות שזכר כאן למואב שהם חשבון ואלעלה מעבר לירדן היו, וישראל לקחום מסיחון ועוג ואימתי חזרו לידי מואב, כבר ביארו חכמים ז"ל אמתת זה והוא שכאשר הגלה מלך אשור לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי מעבר לירדן, באו מואביים שהיו סמוכים להם ולקחו את עריהם. ולגודל הרעה הזאת הבאה על מואב אמר הנביא בשם הממשל והמקונן (יא) על כן מעי למואב ככנור יהמו כי הכנור מצד תנועת המיתרים יכנס הקול בקרבו ומשמיע קולו, כך יקרה לי כי מצד תנועת מואב וטלטולו ממהומותיו יכנס בקרבי קול המייתו ויהמה מעי, ובפרט יהמה לבי לקיר חרשת כי היא היתה עיר גדולה ויפה, וחרבוה חורבן גדול יותר משאר הערים, ולפי שכל זה שספר הנביא עד כאן היה קינה ויללה בשם מואב גבוריה ועריה, לכן אמר (יב) והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה, רוצה לומר כאשר נראה מואב שכבר נלאה, בהיותו קונן ובוכה על הבמה כל הדברים האלה שקדמו, כמו שאמר למעלה עלה הבית ודיבון הבמות לבכי וגומר, אז יחדל מהבכי והקינה ויבא על מקדשו שהוא בית העבודה זרה שלו, להתפלל לאלהיו לתקן את אשר עותו, ולא יוכל רוצה לומר שלא תועילהו תפלתו. ואמנם אמרו אחר זה (יג) זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב מאז לא בא להודיע שהנבואה הזאת אשר זכרה היה דבר השם, כי זה כבר ביארו בתחילת הנבואה משא מואב, אבל פירושו שהגזרה הזאת והקינה אשר קנן על מואב, הוא הדבר אשר דבר ה' על מואב מאז, רוצה לומר מלפנים כי זמן רב יש שגזר עליו גזרה זאת, וחכמים ז"ל פירשו מאז מעת ששכר בלק מלך מואב את בלעם בן בעור לקלל ישראל מאז נגזרה גזרה זו על מואב, אבל לא קבעה לה הקדוש ברוך הוא אז זמן ידוע שתתקיים בו (יד) ועתה דבר ה' לאמר כשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב וגו' רוצה לומר כי עתה דבר ה' לנביא ישעיהו וביאר לו, שכאשר ישלמו מהעת הזאת שלשה שנים מצומצמים, לא פחות ולא יותר כשני השכיר ששנותיו מצומצמים, אז יהיה כבוד מואב נקלה רוצה לומר שיקבל קלונו בכל ההמון הרב והוא המון האויב אשר יבא עליו, ואומרו ושאר מעט מזער לא כביר, רוצה לומר שהשאר אשר ישאר לו יהיה מעט מזער, לא כביר, שלא יהיה כענין גלות ישראל שנשארו מלכי יהודה, אבל המואבים לא יהיו כן, כי השאר שישאר מהם יהיה מעט מזער לא כביר, וחכמים ז"ל אמרו, כי כשצר סנחריב על שמרון ויצר עליה שלש שנים, בא מואב לעזור לסנחריב כל אותן הג' שנים, בזולת בצע וממון שיתן לו סנחריב, ושעליו נאמר זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב מאז, כי בעבור השלש שנים שסייע לסנחריב להלחם על ישראל בשמרון בלא ממון, כשני שכיר רוצה לומר כאלו היה שכירו בממון רב, גזר השם על מואב עתה שחרבנו יהיה בכל ההמון הרב של סנחריב אשר חשב מואב להתכבד על עזרו אותו, והוא אמרו ונקלה כבוד מואב, והנה זהו החדוש שחידש השם על מואב להיות מפלתו ביד סנחריב, ועוד חידש עליו רעה אחרת, כי עד הנה עם עוצם הגזרה היה נשאר ממנו מזער, ועתה גזר עליו שלא ישאר כי אם מעט מן המזער שנגזר מלפנים, והותרה בזה השאלה הששית.