אברבנאל על ישעיהו י:ד

בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגיה יפולו, רוצה לומר אנה תעזבו כבודכם, אם לא שתכרעו תחת אסיר, כלומר שתהיו לעבדים שבויים לאסורים ותכרעו במקום האסיר והעבד הנאסר ידיו לפני אדוניו, כי מלת תחת תאמר על מקום, כמו (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו, ואם לא יהיו ידיכם אסורות בהכרח, תחת הרוגים יפולו, רוצה לומר במקום ההרוגים יהיה, שלא ימלט אדם מהיותו או עבד או הרוג חרב, ולא אמר זה על גלות שומרון, כי אם על גלות עיון ואבל ובית מעכה וינוח והקדש וחצור והגלעד והגלילים וכל ארץ נפתלי, שתגלת פלאסר מלך אשור בא עליהם בימי פקח מלך ישראל, ויגלם אשורה, (מל"ב טו, כט) ולפי שמהם נהרגו רבים והשאר הלכו בשביה, לכן אמר עליהם ומה תעשו ליום פקודה ולשואה ממרחק תבוא וגומר, בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפולו, ולפי שלא היה זה הגלות האחרון אשר היה אח"כ בימי הושע בן אלה, לכן אמר על זה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה, ועל ההתראה הרביעית הזאת, אמר עמוס ברביעית מהתראותיו, הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה, ותהיו כאוד מוצל משרפה ולא שבתם עדי נאם ה', והתבונן מאמרו שלא אמר הפכתי אתכם, כי אם הפכתי בכם, לפי שבמקצתם היתה המהפכה כמהפכת סדום ועמורה, ועל הנשארים בשומרון ובבנותיה אמר, ותהיו כאוד מוצל משרפה שהיו הם כן, משנצולו בעת ההיא מידי הכשדים, דומה אל התראות ישעיהו בכאן, ואמר שההתראה הרביעית הזאת, עשה הקדוש ברוך לישראל, כדי שישובו אליו, ולפי שהעם לא שב עד המכהו, לכן לא שב אפו ועוד ידו נטויה, עד שהביא עליהם החרבן והגלות.

והוא אומרו אחר זה (ה) הוי אשור שבט אפי, רוצה לומר הוי על ישראל שאשור יהיה שבט אפי, ובידם של האשורים יהיה מטה זעמי, ובזה הגיד וגלה שכל מעשה מלך אשור היה מפאת השם כי הוא אשר העיר את רוחו, והחליש כח בני ישראל וחזק את כחו כנגדם, והוא היה כלי השם להעניש בו את ישראל.