אברבנאל על שמואל א ט:כג

ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה וגו', רוצה לומר שאמר שמואל לטבח אשר היה נותן הסעודה והמאכל בפני הקרואים, תנה את המנה אשר אמרתי לך קודם זה שים אותה עמך, אותה המנה אשר הבדלתי עמך תנה אותה עתה לפני שאול, וזה יורה ששמואל כאשר הודיעו האל שיבא שאול מיד הכין המנה ההיא לתתה לפניו לכבדו, והוא היה סימן גדולתו ומלכותו. ופשט הכתוב יורה שכאשר עלה שמואל הבמה כבר היו הקרואים יושבים על השולחן ומחכים ביאתו, והוא הושיב את שאול ונערו ויתן להם מקום בראש הקרואים שהיו כבר יושבים על שולחנם והושיבם בראשיהם, (כד) ואז הרים הטבח השוק והעליה (והיה המנה היפה אשר אמר לו שמואל שישמור שהיה השוק ומה שעליה מהשומן. ובדברי רבותינו ז"ל (ע"ז פרק ב' דף כ"ה ע"א) מאי שוק והעליה? ר' יוחנן אומר שוק ואליה, ר' אלעזר אומר השוק והחזה וכו'). וישם אותה לפני שאול ויאמר לו הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי. ורד"ק פירש הפסוק הזה על שמואל, שאמר לשאול הנה המנה הנשארת לבדה חלוקה מהמנות האחרות אשר סדרתי לקרואים, זאת המנה שאמרתי לטבח להצניעה לבדה לשים לפניך אכול, כי למועד הזה שמור זה החלק לך כשאמרתי לטבח העם קראתי הכן המנות ואמרתי לו לשמור זה החלק לך כי ידעתי בואך. ורלב"ג פירש בזה שהם גם כן דברי שמואל, אמר הנה הנשאר שלא תוכל לאכלו שים לפניך לאכלו הנער או שאר הקרואים אשר אצלו, כי למועד הזה בשנה האחרת הבאה תמתין ותוחל שתמלוך על ישראל. ואני אחשוב שהם דברי הטבח אל שאול לפי שכאשר ישב שאול על השולחן כבר היו הקרואים יושבים ומאכליהם לפניהם ובא שמואל והושיב שאול בראשם ואז הביא הטבח את המנה, ולכן הוצרך לומר לשאול אל תחשוב לפי שבאת באחרונה שהמנה אשר שמתי לפניך הוא המותר הנשאר מהקרואים אינו כן, כי הוא החלק היפה אשר היה שמור לך קודם לזה, וזה שאמר הנה הנשאר, רוצה לומר המנה הנשארת הזאת שים לפניך אכול, כי אינה מותרי השולחן אבל למועד הזה היה שמור לך זה הנשאר שזכר, באמרי העם קראתי, רוצה לומר בחשבי שהיו עמי אנשי העם קרואים הנה אז שמרתי החלק הזה והצנעתי אותו לכבודך, ואמר זה להודיעו שהוא היה החלק היפה ושלא בא שמה בקרי והזדמן כי אם בכוונה קודמת, ולזה אמר וירם הטבח את השוק, להגיד שכאשר הביאו לפניו הביא אותו ברוממות ומעלה, כמו שהוא המנהג להביא המאכל לפני המלכים ברוממות הידים: