אברבנאל על שמואל א ג:טו

וישכב שמואל עד הבקר. זכר ששמואל אחרי אשר שמע הדברים האלה לא קם בזריזות להגידם אל עלי כמו שהיה קם לאמר לו הנני כי קראת לי, לפי שהיה יעוד קשה והיה ירא מהגיד אליו, ולכן שכב עד הבקר, וגם בקומו לא הלך אל עלי, אבל פותח דלתות בית ה' וירא מהגיד לו את אשר שמע, (טז-יז) ואז עלי קראו וישאלהו לאמר מה הדבר אשר דבר אליך, רוצה לומר הקול ההוא אשר היה קורא אותך, אין ספק ששב פעם אחרת ושדבר אליך ולכן אל תכחד ממני דבר מכל אשר דבר אליך, ואמר זה לפי שהיה נפשו של עלי אומר לו שדבר אליו האלקים ושהיה נבואה קשה ושהנער יבוש ויכלם מהגידה, ולכן הוצרך להשביעו, והיה אופן השבועה כה יעשה לך אלקים וכה יוסיף, רוצה לומר כדבר הרע אשר דבר ככה יעשה לך האלקים וגם יוסיף להרע אותך יותר אם לא תגיד האמת ואם תכחד דבר. וכבר נטו חז"ל במדרש שמואל (פרש' י') אל זה הפירוש, אמרו כה יעשה אלקים אין כתיב כאן, אלא כה יעשה לך אלקים כשם שאין בני יורשים ככה לא ירשו בניך את מקומך. ועם היות שלא כחד שמואל דבר ממנו נתקיימה קללת עלי, ומכאן אמרו חז"ל במסכת מכות (פ"ב י"א ע"א) קללת חכם אפילו על תנאי תמיד מתקיימת: