אברבנאל על שמואל א ג:א

והנער שמואל משרת את ה' וגו'. לא נתנו המפרשים צורך למה זכר והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי, בהיות שכבר זכרו פעמים הרבה. והוקשה להם גם כן מאד מה שאמר' ועלי שכב במקומו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות, כי לא מצאו טעם לספור הזה ולא ידעו ענין לאמרו שוכב במקומו, ופירשו ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' טרם יכבה נר אלהים בהיכל ה' ושמואל שוכב, רוצה לומר שהיה שוכב במקום שהיה שוכב בו שהוא בעזרת הלוים, וכן ת"י ושמואל שכיב בעזרה דלואי. ואני אחשוב בפירוש שלשת הפסוקים האלה שהם הקדמה למה שיזכור מהקול אשר בא לשמואל ושחשב שהיה עלי קורא אותו. והנה בפסוק הראשון מהם נתן שתי סבות מקדימות רחוקות למה שמואל לא הכיר היות הקול נבואיי שקרא אליו, ולמה עלי גם כן לא הרגיש באמתת הענין מיד בפעם הראשונה, ובפסוק השני מהם נתן על זה עצמו שתי סבות אחרות מניעות וקרובות, ובפסוק השלישי זכר הזמן אשר באה בו הקריאה ומאיזה מקום בא ולאיזה מקום בא. וביאור זה כי באמרו והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי הוא סבה מקדמת למה שמואל כאשר שמע הקול הלך אצל עלי בחשבו שהיה קורא אותו ולא הבין היותו קול נבואיי, ואמר שהיתה הסבה בזה לפי ששמואל היה נער ובסבת נערותו לא נשתלם להבין הענין, וגם עזרו אליו לפי שהיה משרת את ה' והוא משירות הלוים ולא היה נביא עד הנה והיה עוד משרת לפני עלי ולכן בשמעו הקול בא אליו להיות מנהגו לשרת לפני עלי חשב שהיה עלי קורא אותו, וגם עלי לא הבין הענין לפי שהיה דבר ה' יקר בימים ההם אין חזון נפרץ. ולזה לא שם לבו היות הקול ההוא שקרא לשמואל נבואיי, הנה אם כן בכאן שתי סבות, אחת מפאת שמואל להיותו נער ולהיותו משרת לפני עלי ואחת מפאת עלי להיות הנבואה בלתי נמצאת בימים ההם ובעבור זה שניהם לא הרגישו בדבר. עוד זכר עליו שתי סבות אחרות והם אמרו (ב) ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו וגו', רוצה לומר הנה היתה עוד סבה שנית מצד עלי לשלא הבין היות הקול ההוא נבואיי, לפי שהיה זה ביום ההוא אשר בא איש אלקים אל עלי לדבר אליו, איך יתן לבבו שביום ההוא שבאה לו הנבואה באותו יום תבוא על זה לשמואל נבואה אחרת? הנה בעבור שהיה באותו יום לא הרגיש עלי בדבר. וגם היתה סבה אחרת מצד שמואל למה חשב שהיה עלי קורא אותו, והיא שקרה ביום ההוא מקרה ואולי מחודש לעלי, והוא שבהיותו שכב במקומו בפתע פתאום עיניו החלו כהות לא יוכל לראות כי נעדר ממנו פתאום ראות עיניו בהיותו יושב במקומו, ולפי שבאותו יום קרה לעלי אותו חולי חשב שמואל בלילה כאשר שמע הקול שעלי היה קורא אותו ושבאתהו סבוב הראש או חולי אחר ממין אשר בא אליו היום ההוא, ולכן קם במרוצה וילך אליו. הנה אם כן בכאן שתי סבות אחרות קרובות ומניעות לשלא ירגישו בדבר לא עלי ולא שמואל. עוד זכר בפסוק השלישי שלשה דברים האחד הזמן מהלילה אשר היה כשבאהו אותו הקול והקריאה.