אברבנאל על שמואל א ב:לג

והקללה השלישית שייעד לבוא עליו היא מה שאמר ואיש לא אכרית לך וגו'. ר"ל שתמיד יהיו מזרעו כהנים בבית ה' ולא ימותו קטנים כי אם אנשים גדולים, וזה יהיה להם לכלות את עיניהם ולהאדיב את נפשם, כי מוטב לאדם שימותו בניו קטנים ולא שימותו אנשים גדולים, וכמאמר הנביא (הושע ט' י"ד) תן להם רחם משכיל ושדים צומקים, וזה על דרך מה שאמר דוד (תלים נ"ט י"ב) אל תהרגם פן ישכחו עמי וגו', כי זהו העונש הגדול שיחיו ויראו ברעתם. וכבר אמרו במסכת ראש השנה, (פ"א י"ח ע"א) ת"ר משפח' אחת הית' בירושלם שהיו מתיה מתים בן י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם, דכתיב ביה וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. לכו עסקו בתורה וכו'. והנה היו הקללות האלה מדה כנגד מדה, לפי שבני עלי היה להם כבוד גדול בהיות אביהם הכהן גדול ולא חששו לו, לכן קללם שלא יהיה עוד מהם זקן וחכם ומנהיג כמו שפירשתי מהיות זקן בביתך. עוד היה להם רבוי הטוב כי לא היו בבית ה' כהנים אחרים זולתם, ולכן קללם שיביטו צר מעון כמו שפרשתי, עוד היו אנשים בחורים ומפני זה בזו דבר אביהם ולכן קללם שכל מרבית ביתם ימותו אנשים: וחז"ל (עיין רש"י) אמרו אתם אכלתם קדשים בלא זמן בטרם יקטירון את החלב כן תמותון לפני זמן: ואחרי שנתן שלשת הקללות האלה זכר הזמן אשר יתקיימו בו, והתחיל ממאן דסליק מיניה שהוא אמרו וכל מרבית ביתך וגו', (לד) ועליו אמר וזה לך האות אשר יבוא אל שני בניך וגו' שימותו שניהם ביום אחד והוא התחלת קיום הייעוד השלישי שזכר, ור"ל בזה לך האות שכשתראה שני בניך ימותו ביום אחד יתברר לך שהשאר כלו אשר יעדתי עליך יתקיים גם כן בעתיד: עוד ביאר הקללה האחרת השנית (מהיות כ"ג מבית אחר ולא מבית עלי) איך יעשה זה ומתי יעשה אותו, (לה) ועליה אמר והקימותי לי כהן נאמן וזה אמר על צדוק הכהן שיעשה ברצון האל יתברך. ושלא תסור הכהונה מזרעו אחריו כמו שסרה מבית עלי, אבל יבנה לו בית נאמן, ר"ל שתהיה קיימת לזרעו הכהונה. וזכר מתי יהיה זה, באמרו והתהלך לפני משיחי כל הימים והוא המלך שלמה, כי כאשר נמשח שלמה למלך נמשח צדוק לכהן וקודם זה לא היה מסולק זרע עלי מהכהונה, שהרי אחיה בן אחיטוב ואחימלך ואביתר בנו שהלך עם דוד היו כלם מזרע עלי: וזכר גם כן הקללה השלישית מתי תהיה ובאיזה אופן תהיה מה שאמר והבטת צר מעון, (לו) ועליה אמר והיה כל הנותר בביתך יבא להשתחוות לו וגו', ולא הרגישו המפרשי' כראוי בפירוש לו שזכר בכאן, והאמת הוא שחוזר לכהן הנאמן שיקים האלקים כמו שזכר, ואמר שכל הנותר בבית עלי יבא להשתחוות לאותו כהן אשר יקים השם בימים ההם בעבור אגורת כסף וככר לחם שיקנה על ידו ובמצותו. ויאמר אליו בבקשה ובתחנונים ספחני נא אל אחת הכהונות לאכול פת לחם, רוצה לומר חברני נא באחת ממשמרות הכהנים להגיע ידי לאכול פת חרבה. ולפי זה קללת הבנים התחילה בימי עלי ושתי הקללות האחרות באו בימי שלמה המלך, והיה כל זה עונש בניו על אשר לקחו בחמס ובגזל את אשר לא להם והיו משמינים עצמם ברוב הבשר, ויבואו בעבור זה אל זמן יהיו צמאים גם רעבים נפשם ברעב תתמוגג ויבקשו פת לחם לאכול ולא ימצאו: