אברבנאל על שמואל א כח:טז

והנה השיבו שמואל ולמה תשאלני והשם סר מעליך ויהי ערך, לומר מה לך לבקש על עניניך? הלא אתה ידעת שהשם סר מעליך כמו שאמרת, ועוד שהוא יתברך ערך ואויבך שאתה לא אמרת, (יז) ולכן עשה השם כאשר דבר בידי שקרע הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד, וכאן פירש לו מי היה יורש המלכות שלא פירשו בחייו. ואפשר לפרש עוד ויהי ערך, ויהי השם יתברך עם עריך שהוא דוד שהיה אויב שאול, וכן פירשו רש"י והוא ממדרש שמואל (פרשה כ"ד). והנה אמר למה היה מיתתו ולמה נקרעה ממנו המלכות, (יח) ואמר כאשר לא שמעת בקול השם, רוצה לומר במה שחטאת בגלגל ולא עשית חרון אפו בעמלק שהוא החטא הב', ועל שניהם נגזרה עליו קריעת המלכות, וזהו על כן הדבר הזה עשה לך השם היום הזה, והנה לא אמר בזה הריגת נוב עיר הכהנים על דעת המפרשים, לפי שהיו מבני עלי וראויים היו למות ואין כן דעתי, כי עם היותם מבני עלי לא היה מותר לשאול להרגם, ולא צווה עליו מהאל יתברך ולא הרגם שאול מאותו הצד, כי אם בעבור שקבלו את דוד, ואם כן איך לא נייחס אליו הדבר הזה לעון. ובמדרש תנחומא (פרשת אמור) אמר ר' יהושע דסכנין בשם ריב"ל, מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה ע"ה דוד ודור ומלכיו, והראה לו שאול ובניו נופלים בחרב, אמר לפניו רבונו של עולם מלך ראשון שיעמוד לפניך ידקר בחרב? אמר לו משה ולמי אתה אומר זה? אמור אל הכהנים בני אהרן וגו'. ת"ר על חמש חטאות נהרג אותו צדיק, על שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחמל על אגג, ועל שלא שמר שיבא שמואל לגלגל, וגם לשאול באוב, ועל שלא דרש בהשם, הנה בראש מהעונות שנהרג שאול עליהם זכרו ענין הכהנים. ודעתי בזה הוא ששאול חטא בג' דברים, הראשונה שלא שמע ולא שמר דברי השם בגלגל, ועל זה נענש שלא תמשך מלכותו אחריו, והב' במה שלא עשה חרון אפו בעמלק כאשר חמל על אגג ויעט אל השלל, ובעבור זה נענש שיקצרו ימיו ושבחייו נמשח דוד למלך על ישראל שהוא עונש גדול מאד, והחטא הג' היה על שהרג את נוב עיר הכהנים, ומפני זה היה עונשו שמת הוא ושלשת בניו על ידי חרב בתוך המלחמה, כי אחרי ששפך דם האדם היה עונשו שבאדם דמו ישפך, ולולי זה לא היה שאול מת על ידי חרב והיה מותו ביד השם, ולא ימותו בניו לעיניו שהיה עונש נכפל. וכל זה רמז לו שמואל בדבריו כאן, כי באמרו ולמה תשאלני והשם סר מעליך ויהי ערך, אמרו על הריגת הכהנים, וחוזר על מה שאמר ולא ענני עוד גם ביד הנביאים וגו', ולזה השיב שמואל ולמה תשאלני והשם סר מעליך ויהי ערך, והיה זה בעבור שהרג את כהניו מגידי העתידות והנשאלין באורים ותומים, וזכר זה בראשונה שהוא היותר קרוב אליו בזמן, והנה יורה על היות כוונתו בזה מה שאמרתי ממה שאמר עוד, ויעש השם לו כאשר דבר בידי ויקרע וגו', יורה שמה שקדם לא אמרו על ידו, וכאלו אמר ומלבד ענין הכהנים עשה השם כאשר זמם וכאשר דבר בידי, וזכר מהו אשר דבר בידו ואמר ויקרע את הממלכה וגו', וזה לב' העונות הראשונים, והם כאשר לא שמעת בקול השם שהוא בחטא הגלגל, ולא עשית חרון אפו בעמלק שהוא החטא השני, ואמרו ע"כ הדבר הזה עשה לך השם היום הזה, יחזור לכל שלשת העונות הקודמים כמו שאמרתי, ולפי זה לא זכר ענין הריגת הכהנים בסבות קריעת מלכותו, לפי שקריעת מלכותו כבר נגזרה עליו קודם הריגת הכהנים, ולכן לא היה אפשר שיהיה לאותו חטא, אבל על מה שחטא שאול בדמי כהני השם ראוי שנאמר שמתו בניו לעיניו ומת הוא בחרב: והנה הודיעו שעם היות הגזירה על שאול לבד הנה יהיו נכשלים בה ישראל גם כן, לפי שתשועת העם ורעתם תלויה במלך, (יט) ולזה אמר ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים, ובפרשה הכ"ג (שמואל ב' כ"א) בענין מיתת בני שאול על דבר הגבעונים ארחיב הדבור בזה, ושם אביא למה מתו בני שאול וגם בני ישראל בחטא שאול שחטא. ומחר אתה ובניך עמי, רוצה לומר שימותו מחרב במלחמה ויהיו הם מתים כמו גוף שמואל. ובמדרש (מדרש שמואל פרשה כ"ד) אמרו שבשכר שתרד למלחמה ע"מ למות תהיה במחיצתי עם הצדיקים הקדושים. ואמנם אמרו עוד גם את מחנה ישראל יתן השם ביד פלשתים, אחשוב שלא אמרו על בני ישראל שיפלו במלחמה, כי כבר זכר זה, אבל רמז על מה שספר אחרי זה, (בסימן ל"א ז') ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינוסו ויבואו פלשתים וישבו בהן, ועל הערים ההם אשר נתן השם ביד פלשתים אמר כאן שמואל גם את מחנה ישראל יתן השם ביד פלשתים, רוצה לומר חניתם וערי תחנותם של ישראל יתן ביד הפלשתים, ולכן זכר הרעות כפי מה שקרו, ראשונה שיתן השם את ישראל ביד פלשתים, ואחרי זה שימותו שאול ובניו, שלישית שמחנה ישראל, רוצה לומר עריהם ותחנותם יתנם ביד פלשתים, וכן היה זה באחרונה. הנה הותרו השאלות חמישית וששית: