אברבנאל על שמואל א כח:יד

והנה נתנה האשה אותות להודיע מי היה, באמרה איש זקן והוא עוטה מעיל. ואמנם במה ידעה האשה שהוא היה שאול, כבר זכרתי שדעת המדרש (תנחומא) רחוק הוא מאד. ואחשוב אני ששמואל השתחוה לשאול מפני כבוד המלכות, והאשה בראותה אותו זקן ונשוא פנים הוא הראש, והיא כבר ידעה שהוא היה שמואל כי שאול צוה לה שתעלה לו את שמואל, ועם כל זה ראתה אותו משתחוה אפים ארצה, אמרה באמת זה שאול, כי איך ישתחוה שמואל הנביא ע"ה לאיש אחר? ולכן צעקה למה רמיתני ואתה שאול? והנה הכתוב העיד על זה במה שאמר וידע שאול כי שמואל הוא ויקוד אפים ארצה וישתחו, והנה הקידה וההשתחואה אין ראוי שניחס אותה אל שאול, כי הוא לא ראה דבר ואיך השתחוה? אבל יחזור אל שמואל שזכר, יאמר וידע שאול כי שמואל הוא ושהשתחוה שמואל אפים ארצה לכבוד שאול, ושלכן צעקה האשה ואמרה למה רמיתני ואתה שאול, כי זה היה האות אשר נתנה על היותו שאול. ואמרה אלקים ראיתי עולים מן הארץ, רוצה לומר ראיתי אלקים עולים מן הארץ, ועם היותו אלקים ואדם גדול השתחוה אפים ארצה, אין זה כי אם לכבוד המלכות, ועם זה הותרה השאלה הרביעית: