אברבנאל על שמואל א כה:לט

וספר הכתוב שכאשר שמע דוד שמת נבל נתן הודאות לאל ית' ואמר, ברוך ה' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב ה' בראשו, ויראה בפסוק הזה כפל דברים, כי אשר רב את ריב חרפתי הוא עצמו ואת רעת נבל השיב, ויראה שדוד בירך והודה לאל ית' על ג' דברים, האחד שרב את ריב חרפתו כשהעניש עליו את נבל, הב' שחשך אותו מרעה והוא שמנעו מלהורגו כמו שהיתה כוונתו, הג' שרעת נבל לא באה על ביתו ולא על נכסיו ולא על אשתו, כי אם לבד על נבל, וזהו ואת רעת נבל השיב ה' בראשו, ר"ל ולא בדבר אחר מכל ביתו, ואמר זה לפי שהיה מכוון לקחת אשתו לאשה והיה חפץ בנכסיו ובממונו, וגם לשלמות אביגיל היה חפץ שלא יכלול עונש נבל אותה ואת כל אשר לה, ולזה מיד שלח דוד וידבר באביגיל לקחת אותה לאשה: