אברבנאל על שמואל א כד:טז

ויהי ככלות דוד לדבר וגו'. כאשר שאול ראה הנסיון ההוא ושמע דברי דוד, השיבו בבכי גדול הקולך זה בני דוד, וקראו בן להיותו נשוי עם מיכל בתו, ולפי שעשה עמו רחמים כבן החומל על אביו. והודה לו במאמריו, אם לבחינה הראשונה שלא היה בידו פשע ושהיה רודף אותו על לא חמס בכפיו, (יז) השיב כדברך כן הוא צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה, ר"ל בענין גלית ובמלחמות הפלשתים אשר נלחם בעבורו, ואני גמלתיך רעה, ר"ל במה שהתעוררתי פעמים להרגך, (יח) והודה לו בנסיון באמרו ואתה הגדת היום את אשר עשית אתה טובה וגו':