אברבנאל על שמואל א כא:ב

ויבא דוד נבה וגו'. זכר שאחרי שנפרד דוד מיהונתן אוהבו הלך דוד אל נוב שנקרא נבה (ושניהם אחד) אל אחימלך הכהן הגדול, לפי שהיה אז ארון האלקים בנוב, ורצה להתפלל שם ולהשתחוות לפני השם ולשאול על עניניו קודם שילך, ואחימלך חרד מאד בראותו לבדו כי אין ראוי לשר וגדול בישראל שילך לבדו, (ב) והוא השיבו המלך צוני דבר, רוצה לומר המלך צוני לעשות דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתיך, רוצה לומר אל ידע בענין אשר אתה הולך לעשותו וגם אל ידע שאנכי צויתיך להלוך מכאן לשום מקום, ומפני זה באתי לבדי ואת הנערים הודעתי אותם שילכו לפני ויקוו אותו במקום פלוני אלמוני, רוצה לומר במקום נסתר ומכוסה: