אברבנאל על שמואל א כא:א

פרשה אחד עשר ברדיפות שרדף שאול את דוד מן היום אשר ברח מפניו עד מות שמואל הנביא עליו השלום, ויספר בזה איך הרג את נוב עיר הכהנים על עסקי דוד, ואיך הסגירו האל ביד דוד במערה וכרת את כנף מעילו ויחמול עליו. תחלת הפרשה ויבא דוד נבה אל אחימלך וגו', עד וימת שמואל וגו', והנה שאלתי בפרשה הזאת שש שאלות:

השאלה הראשונה במה שאמר אחימלך לדוד אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה. ובתשובת דוד אליו כי אם אשה עצורה וגו', וזה כי לא ימלט מהיות אותו לחם על השלחן מסודר ועומד ביום ההוא או היה כבר מוסר משם, ואם היה מסודר שם אז, היה אסור לכל איש בהיותו טהור כל שכן טמא נשמר מאשה או בלתי נשמר, כי היה אסור להסירו מעל השולחן להאכילו לשום אדם, ואם היה מוסר כבר מעל השלחן, הנה כבר היה נחלק בין משמר הנכנס ובין משמר היוצא שהם היו אוכלים אותו ביום השבת, ואיך נתנו אם כן לדוד? ויקשה עוד אמרו לחם חום, כי הלחם היה אפייתו בערב שבת ומסדרין אותו בשבת ודוד לא בא בשבת, שאם היה בא בשבת מפני סכנת נפשות היה אחימלך מתמיה עליו יותר ממה שתמה מדוע אתה לבדך, ואם לא בא בשבת איך היה הלחם חם? השאלה השנית איך אמר אחימלך הכהן אין לחם חול? ולמה נצטרך לתת לדוד לחם הפנים המיוחד לשלחן גבוה? והיה ראוי שישאל דוד מבני העיר לחם לפי אכלו, ואם נאמר שלא רצה דוד לגלות עצמו בעיר ובסתר בא אל אחימלך, עדין יקשה למה לא שלח אחימלך לבקש לחם חול בעיר לתתו לדוד? כי בני העיר לא יחקרו למה יבקש אחימלך לחם חול, וזה היה יותר ראוי אליו מלתת לו מלחם הפנים וכל זר לא יאכל בו, וכבר העיר רד"ק על שתי השאלות האלה:

השאלה השלישית בדברי שאול שדבר לעבדיו שמעו נא בני ימיני הלכלכם יתן בן ישי וגו', כי קשרתם כלכם עלי ואין גולה את אזני בכרות בני עם בן ישי וגו', והיה ראוי שיאמר קשרתם כלכם עלי ואין גולה את אזני במקום שנחבא שם דוד, או אנה הלך דוד, כי זהו מה שצריך לו לידע לא בכרות בנו עם בן ישי כי זה כבר היה נודע אצלו, כמו שאמר כי בוחר אתה לבן ישי לבשתך. וגם ראוי שנדע למה אמר שאול זה עתה ולא קודם לזה בזמן שכרת בנו ברית עם דוד? השאלה הרביעית מה היה חטא דואג האדומי? כי הוא ספר האמת כלו לשאול, באמרו שבא דוד אל בית אחימלך ושצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי וששאל לו באלקים, ואחימלך עצמו הודה אחרי כן בכל זה כאשר הוכיחו שאול עליו, והנה לא היה יודע דואג שיהרוג שאול על זה את כהני השם, ולמה אם כן אמר דוד עליו (תהלים נ"ב ג' - ז') מה תתהלל ברעה הגבור וגו', הוות תחשוב לשונך וגו', אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה, וקללו גם אל יתצך לנצח וגו'? השאלה החמישית למה צווה שאול להרוג את כל כהני השם ואת נוב עיר הכהנים הרג לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה? ואם אחימלך חטא היה לו לענוש אותו ולהמיתו לבדו ושאר העם אשר לא ראו ולא שמעו למה נענשו על לא חמס בכפיהם? ועל כיוצא בזה נאמר (במדבר ט"ז כ"ב) האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, כל שכן הבעלי חיים שור וחמור ושה יקשה מאד למה צוה להרגם כלם:

השאלה הששית ביתור הפסוקים שבאו בדברי דוד אשר דבר אל שאול בצאתו מן המערה, אמר ואתה צודה את נפשי לקחתה ישפוט השם ביני ובינך ונקמני ממך וידי לא תהיה בך, אחרי זה חזר ואמר פעם שנית אחרי מי יצא מלך ישראל וגו', והיה השם לדיין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך, וצעק אם כן על המשפט בדבריו שלש פעמים ועל יציאתו אחריו שני פעמים.

והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם: