אברבנאל על שמואל א ב:כז

ויבא איש אלקים אל עלי וגו'. אחז"ל בסדר עולם (פרק כ') שאיש אלקים אשר זכר כאן היה אלקנה, ועם היות שלא מצינו לו נבואה הנה הם קבלו זה, וכן מנאוהו (מגלה פ"א י"ד ע"א) מכלל הארבעים ושמונה נביאים שנבאו לישראל, ואולי היה פנחס שנקרא בספר שופטים איש האלקים. ובסדר עולם (שם) עשרה נקראו איש האלקים משה אלקנה שמואל ודוד שמעיה ועדוא ואליהו ואלישע מיכה ועמוס, אבל דניאל ויחזקאל נקראו אדם, שמואל וחנני רואים, וה"א הנגלה נגלתי פירשו בה שהיא לאמת הדבר, כמו (מלכים א' כ"א י"ט) הרצחת וגם ירשת. ורד"ק כתב שהה"א הזאת תבא בתחלת הדברים. ואביו פירש שהיא ה"א התימה והיא קשורה עם סוף הענין, ר"ל הנגלה נגליתי לבית אביך ובחור אותו כדי שתבעטו בזבחי למה תבעטו בזבחי. והיותר נכון אצלי שהיא ה"א השאלה, כמו (יואל א' ב') ההיתה זאת בימיכם (במדבר י"ג י') הבמחנים אם במבצרים, ואמר אם נגלה נגלתי לבית אביך בהיותם במצרים, (ואמר זה על אהרן ראש הכהנים ותחלתם, שנגלה אליו האלקים במצרים, כי למשה לא נגלה במצרים, כי אם בהר סיני) ובחור אותו מכל שבטי ישראל, ר"ל ואם בחרתי אותו מכל שבטי ישראל, הנה גזרה המאמר הזה הוא אמרו לי לכהן לעלות על מזבחי, ר"ל אם נגליתי לאהרן ובחרתי אותו לא היה זה בהיותו אדון ומושל והולך בחצר בית פרעה וכמשרת לפניו בדרך נכבדי מצרים, וזהו אמרו לבית פרעה, אבל בחרתי בו להיות לי לכהן ולעבוד עבודתי, אם בענין הקרבנות לעלות על מזבחי, ואם בענין הקטרת להקטיר קטרת, ואם בענין האורים והתומים לשאת אפוד לפני, ואם כן כמו שלאהרן הכהן נתן נבואה וכהונה ככה רצה שיהיה כל זרעו, ואמר זה לפי שהיה עלי נביא וכהן ושופט, ואמר ואתנה לבית אביך, רוצה לומר שבעבור העבודה ובשכרה נתתי לבית אביך את כל אישי בני ישראל, רוצה לומר שאחרי העלאת הזבחים ואחרי ההקטרה אז יקחו הכהנים את כל אישי בני ישראל, ומאחר שהוא כן למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון, רוצה לומר אשר צויתי במעון הקדש, וכן (מלכים ב' י"ח ט"ו) הנמצא בית ה' כמו בבית ה', ותכבד את בניך ממני, רוצה לומר שהם לוקחים מהזבח קודם הקטרת החלבים כאלו אתם נכבדים ממני, ואמר עוד להבריאכ' מראשית כל מנחת ישראל עמי, רוצה לומר כאלו לא היה תכלית הזבחים כלם כי אם להבריאכ' ולהשמין אתכם מראשית מנחות ישראל, ויהיה פירוש להבריאכם להשמינכם כמו (שופטים ג' י"ז) ועגלון איש בריא מאד. ורש"י פירשו מענין סעודה כמו (שמואל ב' י"ג ה') ותברני לחם. והנה אמר ותכבד את בניך ואמר למה תבעטו להבריאכם, שכלל עלי בזה עם בניו בהיותו ירא אלקים וסר מרע, לפי שלא ייסר את בניו כראוי והיה לו למחות בידיהם ולא מחה, ומה שהוכיחם היה בדברים רכים, ולזה האשימו כאלו הוא חטא בזה, ואמרו מראשית כל מנחת ישראל לעמי, פירש רד"ק שהיה הלמ"ד נוספת, כמו (דברי הימים א' ג' ב') והשלישי לאבשלום. ואני אחשוב שהיא למ"ד התכלית, כמו (בראשית א' ט"ו) להבדיל בין היום, (שם) להאיר על הארץ, (שם י"ו) להמטיר על הארץ, יאמר שהם יעשו תכלית הקרבנות השמנתם בהיות שהיו לתכלית עמי. רוצה לומר, לכפרתם, וזהו מראשית כל מנחת ישראל לעמי, רוצה לומר מנחת ישראל שהיה לתכלית עמי יעשו הכהנים מהם תכלית מאכלם והשמנתם: