אברבנאל על שמואל א טז:יג

ואמרו ששמואל משח את דוד בקרב אחיו, אין פירושו שבתוכם ולפניהם משח אותו, כי אם שבחר אותו מקרב אחיו והבדילו מהם ואז משחו בינו לבין עצמו, או לפני אביו לבד, ושמיד אחרי המשיחה צלחה עליו רוח השם, רוצה לומר ששרתה בו רוח הקודש בגבורה ובחכמה ובנעימות זמר ועלי עשור ועלי נבל. ואפשר לפרש ותצלח עליו רוח השם כפשוטו, שבכל אשר היה עושה השם מצליח, וכמו שזכר (בסימן י"ז ל"ד) שבא הארי ואת הדוב, כי היה מצליח באותו רוח הקודש שבו, וכל זה שזכר מהמשיחה בלי ספק היה בסוד ובסתר גדול בעבור שלא ידעהו שאול, והותרה בזה השאלה הרביעית: