אברבנאל על שמואל א טז:א

וזכר שאמר לו ית' עד מתי אתה מתאבל, רוצה לומר האבל אין ראוי שימשך זמן ארוך ודי במה שהתאבלת ע"כ, ולכן מלא קרנך שמן, והנה הקרן הזה היה ראוי שיוליכו אותו הנביאים שעליהם מוטל משיחת המלכות, והיה מונח באהל מועד עם כלי שמן המשחה, כמו שנאמר בשלמה: (מלכים א' א' ל"ט) ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל וגו', ולכן אמר קרנך כי היה מיוחס אליו להיותו נביא, כי אעפ"י שזכר משיחת שלמה על ידי צדוק הכהן הנה היה שם נתן הנביא. והמשיחה היתה כפי מה שזכרו חז"ל במסכת הוריות (פ"ג י"א ע"ב) כמין נזר בין ריסי עיניו, והנשאר בקרן היה יוצק על ראשו. וי"א תחלה היה יוצק על ראשו, ואח"כ עושה צורת הנזר בין עיניו. וכבר זכרתי בהקדמה לספר שופטים עניני המשיחה ותנאיה ובמה שעבר בהמשחת שאול (ריש סי' י') זכרתי גם כן איך לא נמשח בקרן המשחה האלקי כי אם דוד ושלמה בנו. ואמר כי ראיתי בבניו לי מלך, ר"ל שיהיה נשמע למצותי: