אברבנאל על שמואל א טו:כד

וכאשר ראה שאול הטענה האמתית הזאת השיבו חטאתי כי עברתי את פי השם ואת דבריך כי יראתי וגו', רוצה לומר מזה הצד והבחינה שאמרת והוא בהעברת פי השם מודה אני לפניך שחטאתי, ובמה שאמר את פי השם ואת דבריך יורה ששאול חשד שהיה שמואל החמיר בדבר מעצמו, ושלא עבר באמת על פי השם כי אם כפי דברי שמואל, אבל שכוונת השם כבר נתקיימה במה שעשה ולכן אמר את פי השם ואת דבריך, להגיד שכפי דבריו של שמואל היה החטא לא כפי פי השם לבד, ואמר שגם זה לא עשאו כי אם אנוס ורחמנא פטרי, וזהו כי יראתי את העם וגו'. ושמואל לא ישרה בעיניו אותה תשובה, ואמר (כו) לא אשוב עמך כי מאסת את דבר השם וגו', ויורה שנתמלא חמה על דבריו, רוצה לומר חשבת שהיה החטא כפי דברי ולא כפי דברי השם בהחלט וחשדת אותי שלא הבנתי הכוונה האלקית או שהוספתי בה דברים, על כן לא אשוב עמך להשתחוות להשם, לפי שאין הדבר כמו שחשבת כי אתה מאסת את דבר השם בהחלט, ולא בהצטרף אל דברי ולא בבחינת כוונתי כי אם דבר השם מפאת עצמו, עד שמפני החטא הזה מאסך השם מהיות מלך על ישראל, ואם הוא מואס אותך איך אשוב עמך להשתחוות לפניו? הנה יהיה עניני גם כן מרי והפצר: