אברבנאל על שמואל א יד:א

ובהיותו שם היה יום אחד שהעיר ה' את רוח יונתן ואמר אל הנער נושא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז, רוצה לומר נתקרב אליהם שמה (ב) והנה אמר אחר זה ושאול יושב בקצה הגבעה וגו', וכבר נאמר שהוא היה יושב בגבעה, אבל סבתו אצלי להגיד שלא הרגיש שאול כלל בהליכת יונתן בנו ולא מנערו דבר, לפי שעם היות שניהם חונים בגבעה הנה לא היו מחוברים יחד אבל היו נפרדים במקומותיהם, והיה מקום תחנות שאול בקצה הגבעה תחת רמון אחד אשר במגרון והיו עמו שש מאות איש, כי לא באו עוד אליו מיום אשר נסע מן הגלגל, ויונתן היה בקצה הגבעה מהצד האחר ולכן הלך ולא ידעו אביו: