אברבנאל על שמואל א יא:א

ויעל נחש העמוני ויחן וגו'. ספר הכתוב שעלה נחש מלך בני עמון ששמו היה מורה רוע מעשיו, שהיה נחש בריח כמו פתן חרש יאטם אזנו ויחן על יבש גלעד. ועם היות ששאלו ממנו שיכרות להם ברית ויעבדוהו, (ב) הנה לא רצה כי אם בתנאי שינקר לכלם עין ימינם, כי עם היות שאין בזה אליו תועלת הנה היה לאכזריותו, וגם להורות גדולתו שזהב וכסף לא יחשוב, וגם לפי שיהיה זה חרפה לכל ישראל שנוקרו עיני יבש גלעד ולא יוכלו כל ישראל להושיעם. ובמדרש שמואל (פרשה י"ד) אמרו אלו הקלעים והקשתות שבישראל שהם מחמד עיניהם של ישראל, ור' שמעון אמר אלו סנהדריות של ישראל שהם עיניהם של ישראל, ורבנן אמרין שהיתה שאלתו הביאו לי ספר תורה שהוא עין ימינכם ואעקור ממנו (דברים כ"ג ד') לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה':