אברבנאל על מלכים א ט:טו

ולפי שלא יאמר אומר מאין עשה שלמה כל ההוצאה הזאת אשר עשה בבית השם ובביתו ובשאר הדברים? האם שם מס על עמו ועל חסידיו, או היה לוקח מהם בחזקה ממונם כמפשט המלך אשר זכר שמואל לשאול? הנה להשיב לזה אמר וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה וגומר, לא אמר וזה המס, כי אם וזה דבר המס, שפירושו סבתו, כמו (בראשית י"ב י"ז) על דבר שרי אשת אברם, כלומר הנה דבר וסבת המס אשר העלה המלך שלמה היה מפני הבנינים הרבים אשר בנה, כי הוא בנה בית השם ואת ביתו ואת המלוא, שהוא היה מקום רחב ויפה סמוך לציון, ששם היו מתקבצים ישראל לעשות שמחות, ומפני שהיה מלא עם נקרא מלוא, ודוד התחיל בבנינו של ציון ובנה אותו מן המלוא ולפנים כמו שנזכר (שמו' ב' ה' ט') ונשאר המלוא בלתי שלם הבנין ובנה אותו שלמה, ואחרי זה יזכור שבנה אותו מפני בת פרעה שהיתה ביתה סמוכה אליו, ואת חומת ירושלם שהוא עשאה, והיה זה בנין גדול, לפי שהיו שלשה חומות זו מבפנים של זו כמו שפירשתי, ואת חצר ואת מגדו ואת גזר, (טז) כי הנה בנה את גזר לפי שפרעה עלה וילכדה ויתנה שלוחים, רוצה לומר מתנה לבתו, ונצטרך שלמה לבנותה בעבור זה. וכן שאר הערים אשר זכר שכלם בנה אותם שלמה, כי להיות שלום בימיו היה בונה ערים רבות, (יט) ואפילו כל ערי המסכנות, ר"ל ערי העניות והפחיתות, על דרך (דברים ח' ט') ארץ אשר לא במסכנות וגומר. או יהיה פירושו ערי האוצרות, והוא מגזרת (ישעי' כ"ב ט"ו) לך בוא אל הסוכן, שכלם בנאם שלמה, וגם הערים אשר היו בהם הרכב והפרשים בנה גם כן, וכן כל הדברים אשר חשק ורצה שלמה לבנות בירושלם ובכל מלכותו בנה בשלמות גדול, הנה בכל זה זכר דבר המס, ר"ל סבתו. וזכר שאחרי הבנינים האלה לא העלה שלמה מס אחד, (כ) כי אם כל העם הנותר מן האמורי וגומר אשר לא מבני ישראל המה, רוצה לומר שלא נתגיירו, שאותם העלה שלמה למס עובד, שהיו עובדים בגופם, לא שיתנו מס זהב וכסף כי אם מס עובד, ומאלה היו השבעים אלף חוצב בהר ושמנים אלף נושא סבל שזכר למעלה (בסי' ה' ט"ו).