אברבנאל על מלכים א ט:יד

ואמנם אמרו אחרי זה וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב, אחשוב בו שבא הנה להודיע שחירם עם היות שלא נתפייס עם הערים אשר נתן לו שלמה לקחת מהם החטה והשמן אשר היה נותן אליו שנה בשנה, הנה עכ"ז לא נסוג אחור לבו מלעבוד המלך שלמה בכל מאודו, כי אחרי שעזב הערים שלח לו מאה ועשרים ככר זהב, וזה ממה שיורה שבצדקתו החזיק ולא הרפה ובאהבתו השגה תמיד, ולכן נכתב זה בזה המקום. ואמנם מה היה ענין השליחות הזה, אחשוב ששלמה שלח סחורתו באניות חירם לאופיר להביא משם זהב, כי עדיין לא היו אניות לשלמה כמו שהיו אחרי כן, וזכר בכאן ששלח חירם אליו מהבא מתרשיש על ידי עבדיו הזהב הזה, לא שיתנהו לשלמה מתנת חנם כי אם שעל ידו בא אליו מאופירה, וכמו שאזכור אחרי זה, והותרה בזה השאלה השנית: