אברבנאל על מלכים א ח:סד

וזכר הכתוב שלהיות הקרבנות רבים קדש המלך את תוך החצר, רוצה לומר חצר הכהנים, באופן שהיו מקריבים שם הקרבנות על הרצפה, והיה זה לפי שמזבח הנחשת אשר עשה שלמה שהיה עשרים אמה ארכו ועשרים רחבו כמו שנזכר בדברי הימים, היה קטן מהכיל. ועם היותו מזבח אבנים כמו שצותה התורה, הנה קראו מזבח הנחשת, לפי שהיה מצופה נחשת, כמו שנקרא מזבח הזהב להיותו מצופה זהב. וכבר אחז"ל על זה דעות חלוקות (זבחים נ"ט ע"א), והיותר מתישב כפי פשט הכתובים הוא, שאין ראוי לחשוב שאמר זה על מזבח הנחשת אשר עשה משה במדבר, כי הנה בדברי הימים מפורש שהיה זה המזבח אשר בנה שלמה, ואמנם המזבח אשר בנה משה נגנז עם אהל מועד, ומזבח שלמה שהיה עשרים אמה ארכו ועשרים רחבו לא היה מכיל רוב העולות והחלבים, וכבר אמרו חז"ל על זה (שם), שהרי מזבח הנחשת שעשה משה היה חמש על חמש, ואמר הכתוב אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא, והמזבח שעשה שלמה היה עשרים על עשרים, ולפי חשבון העולות וחשבון האמות לא היה מזבח שלמה מכיל אלא ששה עשר אלף, ואיך א"כ יכיל בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף? וא"ת כל אלו לא היו אלא החלבים, כי שלמים היו כל אלו, ובמזבח של משה אמר אלף עולות שהיה כלם כליל, נאמר כי גם הנה היו עולות רבות ומנחות, כי לא מנה רק השלמים, והעולות היו רבים עד כי בין העולות והמנחות וחלבי השלמים לא יכול המזבח שעשה שלמה להכיל את הכל עד שהוצרך שלמה לקדש רצפת החצר: