אברבנאל על מלכים א ח:לא

ולפי שבקש שלמה שיסלח הש"י אל אשר התפלל אליו בבית ההוא, הוציא מן הכלל אם יחטא איש לרעהו ויתחייב אליו בשבועה ויבא לישבע לפני המזבח, כי אם ישבע לשקר לא יסלח השם יתברך בעד חטאתו, כי אחרי שהוא מעל בקדושת הבית אינו ראוי שהבית יכפר עליו, (לב) וזהו אמרו ואתה תשמע השמים ושפטת את עבדך להרשיע רשע וגומר, ר"ל שיהיה כענין הסוטה שנקה לא ינקה הנשבע לשקר, וכן המשביע בהשביעו חנם ישוב עמלו בראשו, ולכן לא אמר בזה וסלחת, לפי שלא בא המאמר הזה כי אם להוציאו מהכלל, ולכן לא תמצא בו פרשה, והנה לא כוון בזה כי אם על חטא הממון, שנאמר (ויקרא ה' כ') נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו', ובשבועת העדות כתוב (שם שם א') ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגומר, והותרו בזה השאלות הראשונה ושנית ורביעית: