אברבנאל על מלכים א ז:כג

ויעש את הים וגומר. ונתעורר בפסוקים האלה ראשונה שבמקום שנאמר כאן פקעים נאמר בדברי הימים (דברי הימים ב' ד' ג') ודמות בקרים. ושנית שהכתוב אומר שהיה הים הזה עגול, ובאמרו עומד על שנים עשר בקרים שלשה פונים צפונה וגומר, מורה שהיה מרובע ומכוון לארבעה רוחות. שלישית באמרו אלפים בת יכיל ובדברי הימים נאמר שלשת אלפים יכיל. ואומר בפירוש הפסוקים שכבר התבאר בדברי הימים (שם ו') שהיה הים משמש לרחצה הכהנים בו מטומאתם, וכבר אחז"ל (עיין רד"ק בד"ה ב' ד' ו') והלא כלי הוא ואין טבילה בכלים? אמר ר' יהושע בן לוי אמת המים היתה נמשכת וכו', ר"ל שלא היו המים שאובים אבל היו רגלי הבקרים נקובים מלמטה והיו המים באים שמה מהמעיין נובעים מן הקרקע ונכנסים שם. והנה זכר שהיה רחב הים משפתו אל שפתו עשר אמות, ר"ל בקוטר, והיה עגול סביב והיה חמש אמות קומתו. והנה אמרו שקו שלשים אמה יסוב אותו סביב, הוא על דרך קירוב, כי קוטר ההקף בעגול אינו השליש בדיוק, כמו שאמרו חז"ל על זה במסכת ערובין (פ"א י"ד ע"ב), אבל הוא מוסיף על שלשה כמו שביעית הקוטר בקרוב מועט, ואולי היה מדת הקו הסובב לקוחה בחלל הים, וזהו יותר קרוב אל האמת: