אברבנאל על מלכים א ה:טו

הפרשה השלישית תספר בענין הבית המקודש אשר בנה שלמה ובית המלך ובית יער הלבנון ואולם המשפט והבית אשר עשה לבת פרעה וכל כלי בית, ואיך הביאו ארון האלקים העדות אל קדש הקדשים וששרתה השכינה בבית האלקים, ותזכור הפרשה הנבואה אשר באה אל שלמה באמצע הבנין. תחלת הפרשה וישלח חירם מלך צור וגומר, עד אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל וגומר. והנה שאלתי בפרשה הזאת ששת השאלות כדרכי:

השאלה הראשונה מה ראה כותב הספר הזה להכניס בתוך ספור הבנין אותה הנבואה אשר באה לשלמה, הבית הזה אשר אתה בונה וגומר? והיה ראוי שיזכור אותה אם בתחלת הספור וראשו ואם בסופו, ולא יפסיק הדבור ממלאכת הבנין שהיה בו ויביא הנבואה הזאת ופסוקי בנין הבית מפה ומפה הם כתובים והנבואה באמצעו, ואמנם בדברי הימים כשספר הבנין הזה לא זכר דבר מזאת הנבואה לא בראש ולא בסוף ולא באמצע הדברים:

השאלה השנית במה שהכניס בתוך ספור מלאכת הבית האלקי וכליו זכרון הבית אשר בנה שלמה לעצמו, והבית אשר בנה ביער הלבנון ומעשה הכסא ואולם המשפט והבית אשר בנה לבת פרעה, ואלה כלם היו דברי חולין וגסות הרוח, והיה ראוי שיספר אותם הכתוב אחרי תשלום מלאכת הבית והכלים האלקיים וקדוש הבית ושאר הדברים המיוחסים לגבוה, ולא שיכניס ספור הדברים הזרים שאין בהם קדושה ואינם מתיחסים לבית השם בתוך ספור בנין הבית ומלאכתו המקודש, ואמנם בדברי הימים ספר עזרא בנין הבית וכליו אבל לא הביא שמה בתוכו דבר משאר הדברים שאינם מאותה מלאכה:

השאלה השלישית למה לא עשה שלמה מלאכת הבית וכליו כתבנית אשר נתן לו אביו? כמו שנזכר בדברי הימים (דברי הימים א' כ"ח י"א) שנתן המלך דוד לשלמה בנו תבנית כל המלאכה, והעיד שמה שהיה אותו התבנית מוסכם ומסודר מהאל יתברך, שנאמר (שם י"ט) הכל בכתב כיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית, ואתה תראה שדוד צוהו שיעשה מנורת כסף ושלחנות כסף וכפורי כסף, מלבד המנורות והשלחנות הכפורים שצוה לעשות זהב טהור, ושלמה לא עשה בכל מלאכת הבית דבר מכסף לא שלחן ולא מנורה ולא כפור, ועבר אם כן על מצות דוד אביו שהיה עליו מפי נביא מאת ה' מן השמים:

השאלה הרביעית למה לא עשה שלמה בנין הבית כתבנית מלאכת המשכן, לא בכמות ואורך הבתים ורחבם וגבהם ולא בגודל הכלים ומשקלם? כי הנה המשכן היה כלו שלשים אמה אורך ועשר ברחב ועשר בגובה, ובבנין שלמה היה הבית ששים אמה אורך ועשרים רחב ושלשים אמה קומתו, במשכן היה קדש הקדשים עשר אמות ארכו ועשר רחבו ועשר גבהו, ובבנין שלמה היה הדביר (שהוא לפני לפנים והוא קדש הקדשים) עשרים אמה באורך ועשרים ברוחב ושלשים בגובה, ויקשה אם כן למה לא נעשו מרחקי הבית אשר בנה שלמה כמרחקי המשכן שוה בשוה? ויקשה עוד למה כמו שנעשה האורך והרחב בבית שלמה הכפל ממה שהיה המשכן לא שמר בגובה זה הערך עצמו? רוצה לומר שיהיה הכפל ממה שהיה במשכן, והיה שלש פעמים גבוה ממנו, והיה ראוי שיהיה מתיחסים שלשת המרחקים אם בתוספת ואם בחסרון, כל שכן שהתורה אמרה (שמות כ"ה ט') ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו כן תעשו, ואחז"ל (שבועות י"ד ע"ב) מצוה לדורות שיעשו בית עולמים כתבנית המשכן, ואתה תראה שבמרחק הבית בארך ורוחב וגובה ובשאר הדברים והכלים לא עשה שלמה (בבית אשר בנה לשם השם) באותם השעורים שעשה משה במשכן:

השאלה החמשית מה היה שמכלי בית השם אשר עשה משה קצתם עשה שלמה בבית עולמים וקצתם לא עשה, ונסתפק עם אשר היו באהל מועד שעשה משה? כי אתה תראה שלא עשה ארון העדות ונסתפק עם אותו שנעשה במדבר, אבל עשה כרובים ולא נסתפק עם הכרובים שעשה משה עם הארון, גם לא מצינו כן שעשה פרוכת ולא מסך ולא בגדי הכהנים ולא שמן המשחה, ונסתפק עם אותם שעשה משה, בהיות הפרוכת והמסך ובגדי הכהנים ישנים שעברו עליהם חמש מאות שנה, ועשה המנורה והשלחן וכיור וכנו, ויקשה אם כן איך לא עשה כלם מחדש? והיה ראוי שיהיה דינם שוה, או יעשה כלם או לא יעשה אחד מהם ויסתפק עם הראשונים:

השאלה הששית למה במלאכת הכלים אשר עשה שלמה בקצתם לא הוסיף ולא החסיר ממה שצוה האל יתברך למשה במדבר ובקצתם הוסיף? כי הוא עשה הכרובים שנים כמו שצוה משה במספרם, ומזבח הזהב אחת ומזבח העולה אחת כמו שנזכר בספר דברי הימים, ובכל זה הסכים עם מצות השם למשה, ואמנם במנורות ובשלחנות ובכיורות וכנותיהם הוסיף כהנה וכהנה, כי במקום שצוה משה שלחן אחד עשה שלמה עשרה שלחנות, ובמקום שצוה משה על מנורה אחת וכיור אחד וכנו אחד עשה שלמה עשרה מנורות ועשרה כיורות ועשרה מכונות, וכן צוה דוד אביו, רוצה לומר שיעשה עשרה מנורות ועשרה שלחנות והוא זר מאד, כי מה ראו שני המלכים האלה להוסיף בכלים האלה על מה שצוה בתורה מזולת שאר הכלים כלם? ולמה עשו התוספת בזה המספר מעשרה תמיד ולא במספר אחר? ועוד תראה שעשה שלמה דברים אחרים מלבו שלא עשה משה ולא צוהו דוד אביו על עשייתם, והם שני העמודים יכין ובועז מבלי צורך ושמוש נראה בהם, כי לא היה עליהם בנוי בית ולא בנין אחר כלל ולא היו משתמשים מאותם העמודים בדבר מה, והים אשר עשה גם כן מעצמו, וראוי לתת סבה בדברים האלה כלם, ואפלא מהמפרשים איך לא הרגישו במקום הספק בדברים האלה ולא השתדלו לתת בו טענה חזקה או חלושה ולא טעם קטן או גדול? וכבר ראיתי בפסוקי הפרשה דברים זרים, וגם כן ראיתי בהם חלופים ממה שנזכר בספר דברי הימים ולא העירותי עליהם בכאן ואעיר עליהם בפירוש הפסוקים, ואחר פירושם אשתדל להתיר הספקות האלה כפי יכולתי. ולמה שהיו (כמו שזכר החוקר אריסט"ו בספר המופת) בכל פעל מלאכותיי ארבעה סבות, הפועלת והחומריית והצוריית והתכליתיית, תמצא הפרשה הזאת נחלקת לנתחים. הנתח הראשון מן וישלח חירם עד ויהי בשמנים שנה וגומר, ושם יספר מי הם הפועלים בבנין הזה. הנתח השני מויהי בשמנים שנה וגומר עד ותשלם כל המלאכה וגומר, ובו ספר החומר והצורה, רוצה לומר הדברים שהיו חמר ונושא לבנין ותבנית הבית ותמונתו. והנתח השלישי מותשלם כל המלאכה עד סוף הפרשה וכו', הגיד הסבה התכליתית בבנין וכמו שאפרש בפסוקים:

וישלח חירם וגו'. בפסוקים האלה ראוי שנעיר על ארבעה דברים. האחד שכאן נאמר שחירם שלח אל שלמה ראשונה וששלמה שלח אליו אחר כך ושחירם השיב לדבריו, והיו א"כ בכאן שלשה שליחיות מחירם לשלמה ומשלמה לחירם ומחירם לשלמה פעם אחרת, ואמנם בדברי הימים (דברי הימים ב' ב') לא נזכרו כי אם שתי שליחיות, האחד משלמה לחירם והשני מחירם לשלמה לא עוד, וזהו החלוף הראשון. והחלוף השני הוא, שכאן נזכר ששלמה לא שלח לשאול לחירם כי אם הארזים בלבד, ואמנם בדברי הימים (שם) נזכר ששלח לשאול ממנו גם כן איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת ויודע לפתח פתוחים, ועם זה עצי ארזים וברושים ואלמוגים, ועל הדברים האלה כלם השיב חירם לשלמה בדבריו הנזכרים שמה שנעשה בהם כל חפצו, וזהו החלוף השני. והחלוף השלישי הוא ששם נזכר שהיה נותן לעבדי חירם חטים ושעורים ויין ושמן, וכאן לא נאמר דבר מזה שהיה נותן לעבדיו, אבל נזכר לבד שהיה נותן לחירם חטים ושמן מדי שנה בשנה מאכולת לביתו. וכדי לתת סבה בשלשת החלופים האלה ראוי לפרש הפסוקים שבאו כאן, ר"ל בספר מלכים, ונפרש אחריהם הפסוקים שבאו בספר דברי הימים בזה הענין ויתישבו אז הדברים מבלי חלוף כלל. ואומר שחירם כאשר שמע מיתת דוד והמלכת שלמה בנו שלח אליו מלאכיו לדבר על לבו דברי שלום ואמת, כמנהג המלכים לעשות עם שאר המלכים אוהביהם כשימליכו, ר"ל לנחמם על מות אביהם ולהקים ולחזק עמהם הברית והאהבה אשר היה עם אבותיהם, ולאמר אליהם שאם ירצו דבר מה מארצם שהנה כל הארץ לפניהם יגזרו אומר ויקם להם, והשליחות הזה הוא המכוון במה שאמר כאן וישלח חירם מלך צור את עבדיו לשלמה כי שמע כי אותו משחו למלך תחת אביהו כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים, ר"ל ששלח אליו שליחות על המלכתו ובענין האהבה אשר היה לו עם דוד אביו, ואין ספק ששלמה השיב לו דברים טובים על שליחותו כראוי ואם לא נזכר: