אברבנאל על מלכים א כב:לז

(לז-לח) והודיענו הספור הזה שהביאו את המלך מת אל שמרון, ושמשרת הרכב שטף ורחץ הרכב שהיתה מלאה דמים על מי הברכה כדי שתתנקה הרכב, ונמשך מזה שנתערב דם אחאב במים ההם ושם לקקו הכלבים דמו בשתותם מאותם המים, ועוד היה לו מהבוז שהנשים הזונות שהיו רוחצות בברכה ההיא רחצו בדמו שנתערב במים ההם כדבר ה' אשר דבר, ר"ל שבזה נתקיים דבר ה' אשר דבר, והוא שיהיה נפש אחאב תחת נפש בן הדד. והתבאר מזה שאחאב לא עשה תשובה כי אם מענין נבות היזרעאלי שנהרג במצות איזבל וגם ידו היה באותו מעל, ועל העון ההוא האריך השם יתברך לו אפו עד ימי בנו, שאז נחרב ביתו ונהרגה אשתו ובניו וכל אשר לו ולקקו הכלבים את דם איזבל בעמק יזרעאל, אמנ' מה שיעדו הנביא מיכה היה על אשר שלח בן הדד מידו ונגזר עליו שיהיה נפשו תחת נפשו שנתקיים בזאת המלחמה במיתתו, ועמו תחת עמו שנתקיים אחרי כן במלחמות אשר עשה חזאל בישראל, והותרה בזה השאלה הששית: