אברבנאל על מלכים א כא:יז

(יז-יח) וזכר הכתוב שבא' הנבוא' אל אליהו שירד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון, רוצה לומר שהיה מושבו בשמרון, לא שתמיד לא יזוז משם אלא לפי שמשם היה מולך על ישראל ועשה את כל הרעות והחמסים האלה, (יט) ושיאמר אליו כה אמר השם הרצחת וגם ירשת, וה"א הרצחת היא אצלי ה"א השאלה, כאלו ישאלהו הרצחת אתה את נבות כאויב וירשת אותו כבן יכבד אב שיורש אותו להיותו בנו העובד אותו? והנה המאמר הזה דרך שאלה לראות תשובת אחאב אם יודה בהריגת נבות, ולזה נפסק הדבור הראשון ובאהו דבור אחר, ודברת אליו כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים וגומר, רוצה לומר ואחרי שיודה בפשע אשר עשה ושהוא היה בהריגתו שלא כדין אמור אליו שבעבור מה שלקקו הכלבים את דמו ילקקו דמך ג"כ, ולכן באו בזה שני דבורים, לפי שהראשון דרך שאלה, והשני הוא מה שישבהו אחרי תשובתו. והנה אליהו במצאו אותו אין ספק שדבר אליו מה שצוהו הש"י, ר"ל הרצחת וגם ירשת, (כ) ועל זה השיבו אחאב המצאתני אויבי, ר"ל המצאתני חייב והורג נפש בדבר הזה אויבי, כאלו אמר שלא היה הוא בהריגת נבות ולא ידע ממנו דבר כי אם איזבל, ולכן הוא להיותו אויבו היה חושד אותו במה שלא עשה, ולכן אמר אליהו מצאתי וידעתי האמת שהיא עשתה הדבר בעצתך ובדעתך. ואמרו יען התמכרך לעשות הרע בעיני השם, פירושו יען אשר התנכרת כדי לעשות הרע כי התמכרך מגזרת (מלכים ב' י"ב ו', ח') איש מאת מכרו, מאת מכירכם, והתמכרך ענינו עשית עצמך כאלו לא הכרת ולא ידעת דבר, יאמר שאחאב היה מכיר ויודע האמת שאיזבל הרגה את נבות בתחבולה, והיה אחאב מתנכר ועושה עצמו כאילו לא היה מכיר ולא היה יודע האמת מזה, וזהו התמכרך על דרך (בראשית מ"ב ו') ויתנכר אליהם, (כא) הנה בעבור זה לא ישאר לך משתין בקיר ועצור ועזוב, והלשונות האלה כבר פירשתי אותם בקללת ירבעם (סי' י"ד י'), שפירוש משתין בקיר הם הבנים הזכרים שהם משתינים בקיר. ועצו' הוא היורש עצר המלכו', ועזוב הוא אשר אין לו עוצר ולא ממשלה: