אברבנאל על מלכים א ב:לד

וספר הכתוב שבניהו הלך לקיים מצות שלמה ועלה אל אהל השם, ואמר ויעל, לפי שהיה האהל בהר ציון אשר שם הארון והמזבח לפניו ועלה שם בניהו והרג את יואב ויקבר בביתו במדבר, כלומר בביתו שהיה במדבר שהיה צאנו רועה שמה כך פירש הרב דוד קמחי. וחכמים ז"ל אמרו (מדרש שמואל סוף פרשה כ"ה) וכי במדבר היה יואב קבור? אלא כיון שנהרג נעשו ישראל כמדבר. וה"ר לוי בן גרשום פירש שנקבר במדבר חוץ מהיישוב. שהוא היה הבית הראוי לו, כי לא תאות לאיש כמוהו שיהיה מדיני, כיון שהיה הורג האנשים בערמה, כי אם שיהיה מדברי. והנכון אצלי הוא מה שאמרו גם כן חכמים ז"ל (סנהדרין סוף מ"ט ע"א) שהיה ביתו הפקר לעניים כמדבר. וענין זה אצלי הוא, שיואב עשה בית אכסניא במדבר להכניס שם אורחים ועניים מרודים יביא בית, ולהיות הבית ההוא בית צדקה נקבר שם כדי שההולכים ובאים יתפללו על נפשו, אחרי אשר הכין לפניהם שם מטה ושלחן וכסא ומנורה. ואפשר עוד לומר שהיה בית יואב חוץ לחומה ואחרי שנהרג הוליכוהו שם, ולפי שלא נחשוב שנקבר בתוך הבית, אמר הכתוב במדבר, רוצה לומר אצל ביתו לצד המדבר. ואמנם מי הרגו ומי קברו, הכתוב אומר שבניהו הוא הרג את אדוניהו ואת יואב, וכן יאמר אחרי זה שהרג את שמעי, וכתבו המפרשים שעם היותו כהן והיה לו אסור להטמא למתים היה פוגע בהם ומסלק ידיו מהם קודם שימותו. ומהם אמרו שבמקום מצוה היה מותר לכהן להטמא למתים ולעשות מצות המלך, וכל זה איננו שוה לי. ולכן אחשוב שלא היה בניהו הורג את האנשים האלה בידיו, אבל היה מצוה את שליח ב"ד שיהרגם או אנשיו ההולכים לפניו, ולפי שהיו מתים במצותו ייחס הכתוב אליו מיתתם, כי הוא שר הצבא ואדם גדול ולא היה שליח ב"ד שיעשה המיתות בידיו, והנה שלמה היה אומר לך ופגע בו והכתוב מעיד ויפגע בו, להגיד שנתן לו צוואה שיהרגהו ושהוא הרגו, אבל היה על ידי אמצעי איזה שיהיה, וכמוהו (בסימן ו' י"ד) ויבן שלמה את הבית, ורבים אחרים, והעד המורה על זה הוא ששלמה צוה את בניהו בענין יואב פגע בו וקברתו, וידוע שהכהן לא יקבור את המת בידיו אבל היה מצוה לקברו, כמו שאמר בפעל ויקבר בביתו, וכן היה המיתה גם כן על ידי אחרים, אבל למה שהפגיעה היתה לפניו והקבורה צוה שיעשו אותה בלתו, ייחס הכתוב בפעל אליו הפגיעה ולא הקבורה באמרו ויפגע בו וימיתהו ויקבר בביתו במדבר. ולפי שהיה יואב שר צבא דוד כאשר הרגו שלמה נתן אותה שררה אל בניהו, וכן מנה את צדוק לכהן גדול תחת אביתר, ובו נתקיים מאמר איש האלקים אשר אמר לעלי (שמואל א' ב' ל"ה) והקמותי לי כהן נאמן כאשר כלבבי וכנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים וגומר, ושלמה היה המשיח אשר הלך צדוק לפניו תמיד. הנה עם מה שפירשתי בענין יואב הותרה השאלה השנית: