אברבנאל על מלכים א יט:יט

וספר הכתוב שהלך אליהו משם, רוצה לומר מהר חורב, ושבהיותו הולך בדרך מצא את אלישע, כי עם שהיה אלישע אחרון בצווי המשיחה, ראה אליהו כי אותו הקרה ה' לפניו ראשונה, חורש שנים עשר צמדים, רצה לומר שנים עשר בקר נצמדים כדרך עובדי האדמה, והיה זה מורה שיהיה נביא נגיד ומצוה שנים עשר שבטי בני ישראל, ושהיה עשיר כפי איכות מעשיו ועבודה רבה שהיה לו, ולכן עשה בחינה בו לראות עם יעזוב את כל עשרו ואת כל הון בית אביו וידבק באלקיו, ולזה כשעבר אליהו נגדו השליך אדרתו עליו, רצה לומר שהשליך עליו קצת מאדרתו, כאלו הורה באותו סימן שיהיה נביא ליי' וילבש אדרת אליהו ונבואתו, וגם ניבא בזה על מה שיהיה ביום הלקח אליהו מעל אלישע שישליך בירדן אדרתו עליו, מצורף לזה שהיה ממנהג הנביאים ללבוש האדרת, כמו שאמר (זכריה י"ג ד') ולא ילבשו עוד אדרת שער למען כחש.