אברבנאל על מלכים א יח:מו

ויד ה' היתה וגומר. כתבו קצת המפרשים שיד ה' הנזכרת בכאן היא הנבואה שבאה אל אליהו לצוותו שירוץ לפני אחאב. וחוץ מכבודם אין מאמרם בזה אמתי, כי הנה לאליהו לא באהו דבור ולא נבואה כלל אחרי שצוהו יתברך לך הראה אל אחאב ובהיותו בהר הכרמל שבא באש ובמים ועשה נסים ונפלאות לא באהו נבואה על דבר מהם כלל, אבל יד השם הנאמרת בכאן הוא הכח אשר נתן אלקים בלבו, בהיותו זקן ונזיר חלוש הכח ומתבודד, כדי לרוץ לפני אחאב, ר"ל רגלי לפני מרכבו כאחד מהצבאים בהיות אחאב רוכב על סוסו, ושהתמיד באותה מהירה עד אשר בא יזרעאלה. וכבר כתב הרב המורה בפרק מ"ה חלק ב' שהראשונה ממדרגות הנבואה היא כאשר ילוה לאיש עזר אלקי לעשות מעשה מופלג, ושזה יקרא רוח השם ויד השם, ועל הפעל הזה ממרוצת אליהו לפני אחאב עד בואו יזרעאלה אמר שהיה עמו יד השם, כלומר שלוהו העזר האלקי לעשות דבר בלתי נהוג אצלו כזה ובלתי מתיחס אל שניו ואל כחו, ולכן ת"י ורוח גבורה מן קדם השם הות על אליהו, לומר שהיה זה גבורה מאת השם יתברך לא נבואה שיצוהו עליו: