אברבנאל על מלכים א טו:א

הפרשה השביעית תספר עניני אביה בן רחבעם, ועניני אסא בן אביה מלכי יהודה, ועניני מלכי ישראל שמלכו בימיהם, רוצה לומר נדב בן ירבעם ובעשא ואלה בן בעשא וזמרי ועמרי ובנו אחאב ששה מלכי ישראל אלה שמלכו בימי אסא מלך יהודה, ותספר ענין יהוא בן חנני שנבא על בעשא. תחלת הפרשה ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אביה על יהודה וגומר, עד ויאמר אליהו התשבי וגומר.

והנה שאלתי בפרשה הזאת שש השאלות:

השאלה הראשונה במה שאמר הכ' ב' פעמי' ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם, כי הנה בסוף הפר' הששית שעברה אמר ויתר דברי רחבעם וגו', ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים, ובזאת הפר' אמר ג"כ פעם ב' ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו, והוא כפל מבואר:

השאלה השנית באמרו ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא וגומר, ויעל בעשא וגו', ואם עדיין לא נזכר' מיתת נדב בן ירבעם ועניני המלכתו ולא מלכות בעשא, איך זכר המלחמות אשר עשה בעשא, וקראו מלך ישראל בהיותו מולך אחרי נדב? והיה ראוי שיזכור ראשונה עניני נדב עד מותו והמלכת בעשא תחתיו, ואז יזכור את מלחמותיו, ואתה תראה שזכר כאן בספורי אסא המלחמה שהיה לו עם בעשא מלך ישראל, ואחרי זה יספר שמלך נדב בן ירבעם על ישראל ושהכהו בעשא ואחרי זה יזכור שמלך בעשא, ובאו הספורים האלה אם כן מבולבלים שלא כסדר:

השאלה השלישית באמרו בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא, וזכר שמלך עשרים וארבע שנה, והיתה אם כן עלותו לבנות את הרמה בשנת שבע ועשרים שנה לאסא, והוא סותר למה שנאמר בספר דברי הימים (דברי הימים ב' ט"ז א') שהיה זה בשנת שלשים ושש למלכות אסא:

השאלה הרביעית במה שאמר פעם ב' ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם, וזה כבר נזכר בפסוק אחר כזה עצמו בספורי אסא, ויקשה א"כ ההכפל הזה:

השאלה החמשית באמרו וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' אל בעשא ואל ביתו וגומר, והנבואה הזאת היא אשר זכר למעלה ויהי דבר ה' אל יהוא בן חנני על בעשא וגומר, ולא ידעתי למה נשנית ונכתבה שתי פעמים זה אחר זה ללא צורך? כל שכן שנכתבה אחרי שזכר מיתת בעשא ושמלך אלה בנו תחתיו וחזר לספר מה שנבא יהוא לבעשא:

השאלה הששית למה נחשב לעון לבעשא על הרגו לנדב בן ירבעם, כמו שאמר ועל כל הרעה אשר עשה בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אותו, והנה נדב היה רע מעללים והוא יתברך דבר על בית ירבעם הדבר הזה על ידי אחיה השילוני, ואם הוא עשה זה בדבר ה' איך נחשב לו לעון? והנני מפרש הכתובים באופן יותרו השאלות כלם:

ובשנת שמנה עשרה וגומר. ספר הכתוב שבשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך ישראל, היה שמלך אביה בן ירבעם על יהודה, (ב) ומלך שלשה שנים לא עוד, לפי שהלך בכל חטאת אביו ומת בקצרות ימים. ואמר שהיה שם אמו מעכה בת אבישלום, להעיר שהיתה לאמו טבע אביה אבישלום בן דוד, שהיה איש רע מאד, ובתו מעכה היתה מתכונתו, ואביה בנה היה ג"כ מטבעה ותכונתה. ובדברי הימים (דברי הימים ב' י"ג ב') כתוב שהיה שם אמו מיכיהו בת אוריאל מגבעה, וכלו אחד, כי שמה זכר השם אשר היא היתה מתיחסת אליו, וכאן זכר הכתוב שמה העצמי ושם אביה אשר נטה בתה אליו: