אברבנאל על מלכים א יד:י

ולא יחשוב שיהיה זרעו כזרע שלמה, שעם היות שנקרע מלכותו הנה נשאר לו שבט אחד וג"כ נשאר לו הרבה מאוצרות שלמה אביו, כי הנה לא ישאר לירבעם לא די המלך יושב על כסאו, אבל אפילו משתין בקיר ועצור ועזוב לא ישאר בביתו. וחז"ל (עיין רד"ק) פירשו משתין בקיר על הכלב שהוא עושה השתנתו בקיר, כי לא ישאר ממנו אפילו כלב אחד. ואפשר לפרשו על האדם הזכר שהוא משתין בקיר, כי הנשים משתינות בארץ לא בקיר. ואחרי שאמר שלא ישאר לו בן יורש מלכותו, זכר שגם כן לא ישאר לו מטלטלים, ר"ל עושר ונכסים, ועל זה אמר עצור ועזוב שעצור הוא הממון שיעצרו אותו באוצר, ועזוב הוא המקנה שיעזוב אותו האדם בשדה. ונראה לי שעצור הוא מגזרת (שופטים י"ח ז') יורש עצר, שהוא המלכות, וכאלו אמר שלא ישאר ממנו עצור, ר"ל מולך, ולא עזוב, רוצה לומר מגורש מהמלכו' ונעזב מאדנות, לפי שלא ימלט מזרעו אדם לא עם מעלה ולא בלתה, וזהו אמרו עוד וביערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תומו, והגלל פירשו חז"ל (ב"ק פ"א ב' ב') שהוא השן שמגלל המאכל, ואפשר לפרש גלל על הרוח המגלגל, שיבער ויפזר כל מה שיפגוש במקום שהוא סובב ועולה משם, כן יבער השם יתברך אחרי ירבעם עד תמו: ואחרי שזכר אבודם וכלותם, זכר עוד אופן אבודם וכלותם שתהי' בחרפ' ובקלון גדול, (יא) וזהו אמרו המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי ה' דבר.