אברבנאל על מלכים א יא:מא

וזכר הכתוב שיתר דברי שלמה וכל אשר עשה, רוצה לומר ממעשים אחרים מלבד אשר זכר בכאן וחכמתו, כלומר ענין חכמתו במה היה ועד היכן הגיעה, הנה כל זה היה כתוב בספר דברי הימים שעשו בזמנו לספור עניני שלמה בפרט, לפי שמנהג המלכים היה שכל אחד בזמנו יצוה לחכם אחד יודע למצוא דברי חפץ וכתוב יושר אמרי אמת, שיכתוב ויספר כל עניניו ומעשיו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה ועל הספר ההוא אמר כאן על ספר דברי שלמה, וכן כתוב בשאר המלכים על ספר דברי הימים למלכי ישראל או למלכי יהודה, כי כלם היו כותבים ספוריהם, והנביא לקח מאותם הספורים הדברים היותר רשומים ומועילים כפי כוונתו וכתב אותם כאן בספר מלכים כפי מה שבאהו הנבואה, והניח שאר הדברים שלא היה הכרח או תועלת בספורם, ומהם לקח אחר כך עזרא הסופר וכתב על ספר, ומפני זה נמצאו בדברי הימים של עזרא ספורי דברים שלא נזכרו בכאן, לפי שהוציאם עזרא מאותם הספרים. וכבר כתב הר"ם בפרקיו שעשה במלאכת הרפואה, והבוחר יבחר לעצמו, רוצה לומר הבוחר להוציא הכללים מספרי הקודמים יבחר כפי הנראה בעיניו יותר טוב ומועיל, וזה יחפוץ בספור הזה ואיש אחר יחפוץ בספור אחר, וכמו שכתבתי בהקדמת הספר הזה. אמנם בדברי הימים אמר (דברי הימים ב' ט' כ"ט) ושאר דברי שלמה הראשונים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השלוני ובחזות עדו החזה על ירבעם בן נבט, רצונו לומר שנעשו שני ספרים בספורי מעשה שלמה, אחד מהם היה מהדברים הראשונים, רוצה לומר מהבנינים ומן המעלות שהיו בו ומהצלחות שבאו עליו, וכל זה כתב נתן הנביא, שנעשה הכל בזמנו, והספר האחר היה מהדברים האחרונים, ר"ל שקרו בזקנתו מאהבתו לנשים ומנטות לבבו אחריהן ומהע"ז שהמה היו עושות, ומהנבואות והדבורים האלקיים שבאו על ידי הנביאים בענשו, ומהשטנים אשר קמו בימי זקנותו נגדו והרעות אשר היו עושים לישראל, וכל זה כתב אחיה השלוני בספרו חטאות שלמה וצרותיו באחרית ימיו, וגם כן נכתב דבר מזה בספר אחר עשה עדו החוזה במה שכתב בעניני ירבעם בן נבט, כי שמה הוצרך לדבר דברים משלמה מהמתיחסים לעניני ירבעם, הנה אם כן שלשת הנביאים האלה נתן ואחיה ועדו לא כתבו כלם ספר אחד ולא נתיחדו בספור אחד, אבל כל אחד כתב ספרו כפי מה שזכרתי, והמפרשים הבינו זה באופן אחר בלתי ישר אצלי ולכן עזבתיו: