אברבנאל על מלכים א י:כח

ואמנם אמרו עוד ומוצא הסוסים וגו', ותעלה ותצא מרכבה ממצרים וגו', ראיתי המפרשים הולכים בפירושם בדרכים שונים, כי מהם אמרו שראשונ' אמר הכתוב שמוצא הסוסים אשר לשלמה היה ממצרים, ר"ל שמשם היה מוציא אותם לרצונו, ושגם כן היו מביאים אליו משם מקוה, שהוא מעין קבוץ, ונאמר על דרך (יהושע ב' י"ח) את תקות חוט השני, והוא בגדי השש וחוט הפשתן אשר במצרים שהוא משובח מאד, כמו שאמר (יחזקאל כ"ז ז') שש ברקמה במצרים, והיו לובשים אותו המלכים, וכאלו אמר ששני דברים אלו, ר"ל הסוסים והמקוה ההיא היו באים לשלמה ממצרים, כי סוחריו היו מוליכים שם דברים מירושלם וקונים מהם הסוסים והפשתן והשש. וכבר נמשכו המפרשים בפירוש הפסוקים האלה באופן אחר, ואמרו כי פרעה נתן לשלמה מוצא הסוסים אשר בארצו וגם כן מוצא הפשתן, ר"ל שלא יוציאו אותם אדם כי אם ברשותו, כי היה המנהג במצרים שלא יוציאו סוסים ולא פשתן מהמשובח כי אם ברשות המלך, והוא נתן לשלמה היכולת והרשות להוציא ושלא יוציאם אדם כי אם ברשותו, ושלמה היה מוכר הרשות והיכולת הזה לסוחרים לשנה במחיר ידוע, והם היו במצרים והיו לוקחים מכל מוציא רכב וסוס ופשתן המכס והמחיר אשר ישימו עליו, וזהו אמרו ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים, רצה לומר ומוצא הסוסים ממצרים היה לשלמה, שכל מי שהיה רוצה להוציא סוס משם היה ברשותו והיה נותן דבר ידוע אליו בעד אותו רשות, וכן היה המקוה, כלומר בגדי השש והפשתן החשובים, כלומר שהיה לשלמה גם כן הרשות והיכולת על הוצאתו כענין הסוסים, וסוחרי המלך שלמה היו לוקחים ממנו זה המקוה, רצה לומר הרשות והיכולת על הוצאתו והוצאת הסוסים במחיר ידוע בכל שנה ושנה, והמכס והמחיר מהסוסים היה שש מאות כסף בעד כל מרכבה שהם ארבעה סוסים שהיה עולה לכל סוס מאה וחמשים שקלים, והיה כל כך זה בידו עד שכל מלכי החתים ומלכי ארם שהיו רוצים להוציא סוסים ממצרים, בידם של סוחרי המלך שלמה היו מוציאים אותם ונותנים להם המכס והמחיר ההוא, ומזה היה מגיע תועלת רב לשלמה, רצה לומר מהסוסים והמקוה. ויקשה לפירוש הזה שזכר מחיר סוסים ולא זכר מחיר המקוה אם היה הוצאת שניהם מהמלך. והדרך השלישי אשר דרכו בפירוש הפסוקים האלה הוא, כי מוצא הסוסים ממצרים היה לשלמה כמו שנזכר, והיו שם סוחרי המלך לקבל המכס מהמוציאים אותו ממצרים, ולפי שהיה צריך המלך בגדי שש שהם בגדי המלכים, לכן היה מגיע אליו המקוה שהם בגדי השש מפאת הוצאת הסוסים, לפי שסוחריו היו לוקחים במצרים המקוה ההוא במחיר מה שראוי שיותן לשלמה ממוצא הסוסים, והסך שהיה ראוי אליו ממוצא הסוסים היה שש מאות שקלי כסף בעד רכב אחד ומאה וחמשים שקלים בעד כל סוס היוצא משם. ואמרו וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו, פירשו כן שנתנו גם כן מוצא הסוסים מארצם למלך שלמה, וביד סוחריו ועל ידם היו מוציאים הסוסים היוצאים משם.

ויקשה אצלי מאד לכל הפירושים האלה שיהיה מכס הסוס הנתון למלך בעד רשות הוצאתו מאה וחמשים שקלים שהם ששה ליטרה וחצי של כסף, לפי שכל משקל הוא חצי אוקי"א אחת כדברי רש"י ז"ל, והיו אם כן מאה וחמשים שקלים כסף שוים חמשים דוקאטו"ש, ואיך יתן אדם סכום גדול כזה בעבור להוציא סוס אחד מלבד מה שיתן בעד הסוס עצמו בקנינו? ואחרים פירשו לשון מקוה על הסוסים, רצה לומר קבוצם, אמר הכתוב שהיו מוציאים הסוסים ממצרים בקבוץ גדול, וכי היו מוציאים יחד סוסים רבים וסוחרי המלך יקחו בעד כל קבוץ ומקוה סוסים שהיה יוצא משם המחיר הידוע שזכר. ומאשר ראיתי אני ליונתן בן עוזיאל שלא תרגם מלת מקוה, והניחה כמות שהיא, ואמר ומתפקין סוסוותא דלשלמה ממצרים ומקוה תגרי מלכא זבנין מקוה בדמין, יראה לי דרך אחר בפירוש הפסוקים האלה, ואחשוב שהוא האמת, וענינו שהיה שם מקום או מחנה היו בו סוסים רבים וטובים, ובעבור שזכר למעלה רבוי המרכבות והפרשים אשר היה למלך שלמה, הודיע הכתוב בכאן מאין היו לו סוסים כל כך, ואמר שהיה מוצא הסוסים אשר לשלמה משני מקומות ממצרים ומקוה, רצה לומר ממחוז אחד נקרא קוה, והודיע שמקוה היו מביאים לו הסוסים במחיר שהיו נותנים מכס גדול להוציאם משם, וזהו אמרו סוחרי המלך יקחו מקוה במחיר, כלומר יקחו הסוסים ממחוז קוה במחיר ובדמים יקרים, כי במחיר יאמר על הערך הגדול, כמו (תלים מ"ד י"ג) ולא רבית במחיריהם, והמחיר הוא המכס שהיו נותנים כדי להוציאם מן הארץ, אמנם ממצרים לא היו מוציאים אותם במחיר, כי לא היה נותן בעדם שלמה כי אם הוצאת הדרך, וזהו אמרו ותעל ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף למאה וחמשים סוסים, כי היה אם כן הוצאת כל סוס ארבעה שקלי כסף לא עוד, עד שמלכי חתים וארם היו מוציאים גם כן ממצרים סוסים ביד סוחרי המלך, לפי שלא היו נותנים מכס כי אם ההוצאה בלבד, ולפי זה אמרו וסוס בחמשים ומאה, אין פירושו שקלים, כי אם סוסים חמשים ומאה בעד שש מאות שקלים כמו שזכרתי, ותהיה בי"ת בחמשים ומאה כמו (איכה ד' י"ד) בלא יוכלו יגעו בלבושיהם, וכל זה להודיע שהיה הרבוי הנזכר מהסוסים לשלמה בהוצאה מועטת נוספת, והפירוש הזה הוא היותר מתישב כפי פשט הכתובים: