אברבנאל על מלכים א י:כד

וספר שמלבד השלמות אשר קנה מחכמתו, הנה עוד קנה עוש' רב בעבור חכמת', וכאלו היה החכמה כלי לקנות העושר, לפי שכל הארץ היו מבקשים את פני שלמה לשמוע חכמתו, (כה) ומפני זה היו מביאים לו איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושמלות ונשק, שהם כלי זיין ובשמים פרדים וסוסים בכל שנה ושנה. ואחר שזכר הכתוב מעלת שלמה בחכמה ובעושר, (כו) זכר גם כן מעלת גבורתו, באמרו ויאסוף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים, ובדברי הימים אמר (דברי הימים א' ט' כ"ה) ארבעת אלפים ארוות סוסים ומרכבות, ובמה שעבר אמר (סי' ד' כ"ה) ארבעים אלף אורות סוסים למרכבו, וכבר כתבתי קודם לזה בפרשה השנית, שאין בזה סתירה, לפי שבמה שעבר לא אמר הכתוב שהיו לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים, כי אם שהיו לו ארבעים אלף סוסים באורות, כלומר נבחרים ומעודנים, ולכן אמר שהיו באורות, רוצה לומר באבוסים, ובדברי הימים אמר שהאורות היו ארבעת אלפים, לפי שהיו עשרה סוסים בכל אורה והם הארבעים אלף הנזכרים. ואמנם מה שאמר כאן שהיו לו אלף וארבע מאות רכב, הוא להגיד כי מאותם ארבעים אלף סוסים שהיו לו עשה מהם אלף וארבע מאות רכב, שהיו ארבעה סוסים בכל רכב, ועליהם מושב הלוחמים ושאר הסוסים לא היו ברכב אבל היו בפני עצמם לרכוב בהם, ולפי שהיו אלה האלף וארבע מאות רכב היותר מובחרים מכלם, יחסם לעצמו עם הפרשים אשר זכר שהיו תמיד עמו. ואמרו ויניחם בערי הרכב ובירושלם, כבר פירשתי גם כן שהפסוק מתחלק, ושפירושו ויניחם, אם הרכב שזכר בערי הרכב, ר"ל בערים המיוחדים לשבת שם הרכב, ואם הפרשים שזכר בירושלם, כי תמיד היו עם שלמה ולא נפרדו ממנו. וכבר כתבתי במה שקדם (שם) כמה היה מהגדולה והגבורה בזה כי בהיות המלך בהשקט ובשלוה היה דבר מתמיה שיהיו עמו י"ב אלף פרשים וכל כך מהסוסים והרכב. והנה נזכרו הפסוקים האלה בכאן אחרי שזכר זה בתחלת ספור שלמה, ולהגיד גבורת שלמה ועשרו וחכמתו. וכבר זכרתי גם כן (שם) שמחכמת שלמה היה להתמיד עמו כל הפרשים והסוסים האלה, לפי שבעבור זה היו יראים מפניו כל מלכי הארץ וזה היה סבת שלותו. ולפי שכאשר ישב המלך זמן רב במקום אחד יתעשרו אנשי המקום, כי ימכרו מזונותיהם לאנשי המלך, לזה הגיד הכתוב שלהיות המלך יושב תמיד בירושלם והיו עמו י"ב אלף פרשים בתמידות והיו העמים כלם באים לשמוע חכמתו, היה זה סבה שנתעשרה ירושלם הרבה, (כז) וזהו אמרו אחרי זה ויתן המלך הכסף בירושלם כאבנים. ואמרו והארזים כשקמים, ר"ל שהיה כל אדם גם כן בונה ביתו ארזים, ולכן נתרבו הארזים מאד, שמפאת עשרם היו כלם עושים בתיהם יקרות, כי למדו מבניני שלמה ועשו בערכם כמעשיו: