אברבנאל על מלכים א א:ז

וספר הכתוב שהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן, כי הוא נתיעץ בזה עמהם והם עזרו אחריו. והנה ראה אדוניהו להתיעץ ולדבר עמהם, בחשבו כי בזה יגיע אל התכלית המכוון, כי היה יואב שר צבא ישר' וכל העם ילכו אחריו בהמלכתו, ושאביתר היה כהן גדול לאלקים וכל ישראל יעשו כמעשיו, וכאלו בזה לקח את יואב במה שבינו לעם, ואת אביתר הכהן במה שבינו למקום. גם ראה אדוניהו ששני אלה, ר"ל יואב ואביתר היו בהמלכת דוד אביו ועל כן צלחה מלכותו, וחשב שכן תצלח המלכתו על ידיהם. אמנם יואב ואביתר עזרו אחרי אדוניהו, לפי שהיה יודע יואב שדוד היה בלבו עליו שנאה גדולה ואיבה רבה וחשש שיצוה את שלמה עליו כמו שצוה, ולכן השתדל להמליך את אדוניהו כדי שיהיה סר למשמעתו ולא יסירהו מעל הצבא, ואביתר ג"כ עזר בדבר לפי שראה שהיה נותן דוד יותר כבוד ומעלה לצדוק הכהן, והיה תמיד מקדים אותו בדבריו, וידע מה שנגז' על בית עלי וחשב להנצל מזה בהמלכת אדוניהו ע"י, וכן אחז"ל (סדר עולם פרק י"ד) שהסתלק אביתר מן הכהונה משברח דוד מפני אבשלום, לפי ששאל באורים ובתומים ולא נענה, כמו שפי' בספר שמואל: