אברבנאל על מלכים א א:ה

ואדוניה בן חגית וגומר. אחרי אשר ספר הכתוב ענין אבישג בסבות שזכרתי, זכר עוד שאדוניהו בן חגית היה מתנשא בעצמו ועושה מעשה נשיאות והיה אומר לכל אדם אני אמלוך, וזה פירו' לאמר אני אמלוך, שהיה אומר זה לאחרים בפרסום. וזכר ההתנשאות שהיה עושה, באמרו ויעשה לו רכב ופרשים וחמשי' איש רצים לפניו, ר"ל רכב שהיה הוא רוכב עליו, ופרשים שהיו הולכים סביבו, וחמשים איש רצים לפניו בכלי זיין, כמו שהוא גם היום המנהג במלכי ישמעאל שהולכים לפניהם אנשים רגליים וכלי זיין בידיהם. וחז"ל אמרו בפרק כ"ג (סנהדרין דף כ"א ע"ב), מאי מעליותא? אלא שהיו נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים. וספר הכתוב זה להודיע שאדוניה בתחלת נשיאותו היה עובר (דברים י״ז:ט״ז) בלא ירבה לו סוסים ובבלתי רום לבבו מאחיו, כי הוא היה מתנשא וגס רוח: וזכר הכתוב מה הניעו לזה, ונתן בו שלש סבות.