אברבנאל על שמואל ב ז:ד

(ד-ה) וזכר הכתוב שמיד בלילה ההיא היה דבר השם אל נתן לך ואמרת אל עבדי אל דוד וגו', רוצה לומר אתה נתן טעית במחשבתך אשר דמית שהיה התעוררות דוד ממני אינו כן, כי אני לא אחפוץ שהוא יבנה הבית, ולכן צוהו שילך לדוד לדבר זה כדי שתגלה טעות הנביא בקהל, ושמה שחשב בדמיונו אינו מה שנתאמת בנבואה, ואין כל התעוררות השלמים עם היותו לשום שמים דבר אלקי, כי הדברים האנושיים נבדלים מהאלקיים בעצמם. ובמדרש שמואל (ריש פרשה כ"ז) אמרו חכמינו ז"ל למה בלילה ההוא? אמר ר' חנינא בר פפא אמר הקדוש ברוך הוא לנתן אדם זה שאשלחך לו מהיר הוא, שמא ישכור את הפועלים ונמצאתי מפסידו, מהר ואמור לו לא אתה תבנה הבית. אמר ר' סימון אמר הקדוש ברוך הוא לנתן הנביא האיש הזה נדרן הוא, כענין שנאמר (תהלים קל"ב ב' ה') אשר נשבע להשם נדר לאביר יעקב אם אבוא באהל ביתי וגו', עד אמצא מקום להשם וגו', שמא יאמר איני אוכל איני שותה עד שאבנה בית השם, מהר ואמור לו לא אתה תבנה הבית. ובמדרש תהלים (מזמור ס"ב) אמרו, האתה תבנה לי הבית לשבתי, אף על פי ששלמה בנך יבנה הבית אינה נקראת אלא על שמך, שנאמר (שם ל' א') מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, לשלמה לא נאמר אלא לדוד שנקראת על שמו. אמר ר' יהודה בר' אלעאי כיון ששמע דוד זה אמר הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש, אמר ליה הקדוש ברוך הוא חייך כל הדמים אשר שפכת כאיל וצבי הן לפני, שנאמר בהם (דברים י"ב כ"ד) על הארץ תשפכנו כמים, אמר דוד לפניו רבונו של עולם אם כן למה איני בונה אותו? אמר ליה גלוי וידוע לפני שישראל עתידין לחטוא ואני מפיג בבית חמתי וישראל ניצולין, ואם אתה בונה הרי יהיה הבית קיים ואינו חרב לעולם, אמר לו והרי הוא יפה? אמר לו הקדוש ברוך הוא מוטב שאפיג בבית חמתי ואחריבנו וישראל יהיו נצולין, הה"ד (איכה) דרך קשתו כאויב וגו' כלה השם את חמתו וגו'. כוונו בזה שלא נמנע דוד מלבנות הבית מפני גנותו, ושלא היה שפיכות דמי האויבים עון כי אם זכות, אבל היה לסבה אחרת. ועל דרך הפשט אחשוב בפירוש האתה תבנה הבית לשמי כי לא ישבתי וגו', שראה יתברך שאין ראוי לבנות הבית מצד הפועל ומצד הזמן. מצד הפועל שהוא דוד, לפי שדוד היה רועה צאן והאל יתברך הקימו לנגיד והוא יתברך עשה בית לדוד ואיך יעשה דוד בית לו יתברך? כי אין ראוי שהמקבל הוא ישוב פועל, ודוד אשר האלקים עשה לו בית לא ישוב הוא לעשות בית לאלקים. ומצד הזמן, לפי שבנין הבית תלאו התורה במנוחת האויבים וההשקט מהמלחמות, וזה לא היה עדין בימי דוד, כי עם היות שאמר שהניח השם לו מכל אויביו מסביב, הנה אחר זה היו לו מלחמות רבות כמו שיזכור אחרי זה, ומפני שתי הסבות האלה ראה יתברך יותר ראוי שיבנה שלמה הבית, לפי שנולד במלכותו והיה מלך בן מלך גדול, ובימיו היה שלום והשקט והיתה מנוחתו כבוד, ולכן הוא יבנה את הבית, ואל זה בא הפסוקים ראשונה בדבור נסתר וקצור, ואחר כך בהרחבת ביאור, כי אמרו האתה תבנה לי בית לשבתי רמז על הסבה הראשונה, רוצה לומר שאין ראוי שאתה שהיית רש ונקלה תבנה הבית לשבתי, וכן אמר בדברי הימים לא אתה תבנה הבית, רוצה לומר שאינו ראוי מצדו לבנות בית אל האלקים כי אם שיבנה האל לדוד בית: