אברבנאל על שמואל ב ג:כז

וספר הכתוב שכאשר שב אבנר הטהו יואב אל תוך השער, ר"ל שער העיר, לדבר אתו בשלי וימיתהו, ובשלי פירשו בו בשלוה, כמו (איוב י"ב ו') ישליו אהלים לשודדים, ות"י מענין פתאום. ואני אחשוב שפירושו שדבר אתו בשלי והחטא שחטא במיתת עשהאל אחיו שהרגו, והוא מגזר' שגגה, כמו (מלכים ב ד׳:כ״ח) לא תשלה אותי. וכמו (בסימן ו' ז') ויכהו שם על השל. וחז"ל דרשו בפר' נגמר הדין (מ"ט ע"ב) אל תוך השער, כמו (דברים כ"ה ד') השערה אל הזקנים, אמר לו להביאו לפני סנהדרין להשפט עמו בדם עשהאל אחיו, וזהו וימת בדם עשהאל, כי תבעו בדם עשהאל ודנו בין סנהדרין, א"ל למה הרגת עשהאל? אמר רודף היה, א"ל היה לך להציל עצמך בא' מאיבריו? א"ל לא יכולתי לכוון לו, א"ל לדופן חמשית כוונת לו באבר מאיבריו לא יכולת לכוון? מיד הרגו, וזהו וימת בדם עשהאל. ועוד דרשו שם (עיין שם רש"י) בשלי בערמה, ששאל לו יבמה גדומה היאך חולצת? והוא היה שוחה ומראה לו כי בשיניה חולצת ואז הכהו, וזהו בשלי מלשון (שמות ג' ה') של נעליך מעל רגליך, ושעל זה אמר דוד (מלכים א' ה') ובנעלו אשר ברגליו: