אברבנאל על שמואל ב כב:כח

ואחרי כל זה אמר ואת עם עני תושיע, רוצה לומר ומלבד שאני ראוי והגון להצלה מפאת המדות אשר לי, הנה עוד הייתי ראוי להנצל בעבור ישראל כדי שיהיו נושעים מאויביהם, וזהו ואת עם עני תושע ועיניך תתן על הרמים שהם אויביהם להפילם. ואתה תראה שבספר תהלים אמר במקום ואת עם עני תושיע, כי אתה עם עני תושיע, שהוא החלוף הל"ז, והוא להודיע ולבאר שהפסוק הזה הוא כלל מקיף על מה שזכר למעלה, והוא נתינת טעם אחר להצלתו כמו שפירשתי, ולזה אמר בו כי אתה וגו'. והחלוף הל"ח אמרו כאן ועיניך על רמים תשפיל, ובספר תהלים אמר ועינים רמות תשפיל, והיה זה לתקן המאמר שלא יאמר שתכלית ההשגחה האלקית להשפיל הרמים, ולא יהיו העינים כאן מיוחסים לו יתברך כי אם לרמים עצמם, וזהו ועינים רמות תשפיל. הנה במה שאמרתי בזה התבארו פסוקי החלק השני מן השירה, והוא בהגידו שהאל יתברך הושיעו מכף אויביו והוא משגבו ומנוסו מחמס יושיעהו. ובמדרש תהלים (מזמור י"ח) דרשו הפסוקים האלה על האבות אברהם יצחק ויעקב, ומהם דרשו אותם על שבט לוי ומשה עליו השלום במעשה העגל, והוא דרך אחר והפשט יתישב על פשוטו: