אברבנאל על שמואל ב יט:מג

ועם היות שבני ישראל לא היו מדברים לבני יהודה כי אם למלך, הנה בני יהודה לא הניחו למלך להשיבם דבר והם נדרשו להשיב למי שלא שאלם, ואמרו קרוב המלך אלי וגו', ואחשוב שהם כוונו בזה ארבעה דברים. האחד אמרם קרוב המלך אלי, ר"ל מן הדין הוא שנבוא אנחנו ראשונה לפי שיותר קרוב המלך אלי להיותו משבט יהודה. השני ולמה זה חרה לך על הדבר הזה? והוא מאמר קצר, יאמר למה חרה לכם על שבאנו אל המלך? הנה החרון הזה יורה שלא הייתם חפצים בביאתו ולא הייתם רוצים בהמלכתו, כי אלו הייתם בכוונה טובה לא הייתם צועקים על בואינו אל המלך. השלישי האכול אכלנו מן המלך? ר"ל האם נתן לנו מתנות שתהיה עיניכם רעה בשלנו? הרביעי אם נשאת נשא לנו? והוא אצלי מענין כפרה, כמו (במדבר ו' כ"ו) ישא ה' פניו אליך, (בראשית י"א כ"ו) ונשאתי לכל המקום, יאמר האם כפר לנו מה שעשינו נגדו בענין אבשלום? ובזה רמזו להיות בני ישראל יותר נוטים לאבשלום ושצריכים הם לכפרת המלך וסליחתו, מה שהם בני יהודה היו בלתי צריכים אליו: