אברבנאל על שמואל ב יח:א

והנה ספר הכתוב שפקד דוד את העם וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות (ב) ונתן עליהם שלשה ראשים יואב ואבישי ואתי, ועשה זה כדי שיהיו בתכלית הסדור, כי זה מה שיעזור מאד בנצחון. ואמר אליהם שמלבד ראשיותם הנה הוא יצא עמהם, רוצה לומר שיצא עמהם כאיש אחד ולא כמלך ושר הצבא, (ג) והשרים ההם אמרו לא תצא כי אם נוס ננוס לא ישימו אלינו לב, רוצה לומר אם תלך עמנו נהיה בסכנה גדולה, כי כדי לתפשך יתחזקו אנשי אבשלום נגדנו, ועתה אם לא תלך עמנו הם לא יתחזקו ולא ישיתו לב אלינו, ואף על פי שננוס כלנו לא ירדפו אחרינו, ואפילו שימיתו חציינו לא יתחזקו על השאר להמיתם ולא יתהללו בנצחון גם שנהיה עשרת אלפים יותר ממה שאנחנו, וכל זה לפי שאינך בינינו, ולכן מוטב שלא תלך שם. ועוד טענה שנית כי אם תשאר כאן תהיה לנו מעיר לעזור, כי מן העיר תעזרנו בתפלתך אל האלקים או בעצתך אלינו או בשאר הדברים הצריכים. ואפשר לפרש כי עתה כמונו עשרה אלפים דבק עם ועתה טוב, רוצה לומר יותר עוזר תהיה לנו מן העיר משיעזרונו עם רב עשרת אלפים כמונו: