אברבנאל על שמואל ב א:כב

מדם חללים מחלב גבורים וגומר. מלבד מה שפירשתי בזה הפסוק מדם חללים וגו', סמוך עם הפסוק הקודם, עוד נפרש אותו בפני עצמו, יאמר שקשת יהונתן לא נסוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם מדם חללים וחלב גבורים, כי היו מנצחים כלם וממיתים את אויביהם במלחמה, וכפי ב' הפירושים האלה יהיה מדם חללים וחלב גבורים חללי האומות אויביהם, והם הגבורים אשר הרגו מהם שאול ויהונתן. והנכון אצלי שדם חללים וחלב גבורים הם מבני ישראל הנופלים במלחמה, לפי שקודם מיתת שאול ויהונתן מתו רבים מישראל, ועם היות שכאשר יראה אדם אוהביו רעיו וקרוביו מתים לפניו יחלשו כחותיו ותפוצי זרועי ידיו, אמר שלא היו כן שאול ויהונתן, כי עם כל דם החללים וחלב הגבורים אשר נפלו לפניהם ולעיניהם מישראל, הנה עכ"ז לא נמנעו הם מלהלחם בגבורה מופלגת, ולא נסוג אחור בעבור זה קשת יהונתן וחרב שאול לא תשוב ריקם. ואפשר לפרש עוד נסוג אחור, שיהיה הנו"ן מהמדבר, ואמר שעם היות שרבים מתו במלחמה מישראל (וזהו מדם חללים וחלב גבורים) עכ"ז אין ראוי שנסוג אנחנו בזאת הקינה אחור מלשבח קשת יהונתן ולא תשוב בדברינו חרב שאול ריקם, (כג) ולזה שבחם מיד באמרו שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. ואמנם מה ענין לא נפרדו, פירשו המפרשים שלא נפרדו מעמם עם היותם יודעים שימותו במלחמה, וזה בלתי מתישב, שדוד בעשותו הקינה לא יהיה יודע מה שאמר שמואל באוב אל שאול ואיך ירמוז עליו? ואחשוב ששבח את שאול ויונתן בדבר אחר, והוא היותם במלחמה תמיד מדובקים ומחוברים, ועם היותם בתוך עם רב ודולגים מפה אל פה ולוחמים מכאן ומכאן כפי צורך השעה ומצוקת האויבים, עכ"ז תמיד הלכו מחוברי', וזהו ובמותם לא נפרדו, עם היות שמנשרים קלו ללכת ממקום למקום ומאריות גברו במלחמה, וזהו בלי ספק דבר גדול הוא, כי במלחמה החזקה המבולבלת לא יראו איש את אחיו בהיותם בתוקף המלחמה עם האויבים, וחוזק הלוחמים כלו הוא בהתחברותם ובהתאחדם להעזר זה עם זה. הנה א"כ היתה הקינה על שאול ויהונתן יחד, כי אמרו הצבי ישראל על במותיך חלל על ישראל בכלל, או אמרו על שאול ויהונתן כמו שפירשתי, ומה שפרט כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול היה להיותו מלך, ואחרי כן משניהם יחד היו הדברים, (כד) ועתה יפריד ביניהם ואמר בנות ישראל אל שאול בכינה, רוצה לומר מצד גבורותיהם ומעלתם היתה הקינה אחת ומדובקת עד עתה, אבל מצד החסד וההטבה אשר עשו והאהבה אשר היה להם עם המקונן אמר שתפרד הקינה. והנה בנות ישראל יבכו אל שאול, לפי שהיה הוא עושה עמהן חסד. וזהו המלבישכן שני עם עדנים, ר"ל שהיה נותן להם לבושי תולעת שני ועדי זהב לשאת על לבושיהן. או אפשר לפרט עדנים מאכלים מעודנים שהיה שולח אליהן, וכן אמרו במדרש שמואל, (ריש פר' ל"ה) ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר בנות ישראל אל שאול בכינה, שבשעה שהיו יוצאין בעליהן למלחמה היה זנן ומפרנסן ומלבישן שני עם עדנים, מכאן שאין התכשיטין נאין כי אם לגוף מעודן. ר' נחמיה אומר בנות ישראל אלו סנהדרות של ישראל על שאול בכינה, שבשעה שהיה שאול שומע טעם הלכה מפי תלמיד חכם היה עומד ומנשקו על פיו. ואחרי שזכר קינת הנשים אל שאול המטיב עמהן ואוהב אותן מצד האהבה וההטבה, זכר שמזה הצד היה גם כן מקונן דוד את יהונתן אשר הטיב עמו ונפשו קשורה בנפשו, כי לשאול לא היה מחוייב כלל לקונן עליו מזאת הבחינה, (כה) ולזה אמר בפרט יהונתן על במותיך חלל. ואמרו איך נפלו גבורים בתוך המלחמה יונתן על במותיך חלל. ר"ל שהיו גבורים רבים סביב יונתן לשמרו ועוד היה הוא בעצמו איש גבור חיל, ואם כן איך נפלו הגבורים בתוך המלחמה שלא נסו ממנה? רמז לאנשי משמרת יונתן, ואיך היה יונתן על במותיו חלל עם רוב גבורתו? ולזה אמר בתוך המלחמה, שהגבורים היו בתוך המלחמה ושאול ויהונתן היו במקום גבוה להלחם משם יותר בטוחים, ולזה אמר גם כן הצבי ישראל על במותיך חלל. ואמר למה יקונן אותו לבד ולא לשאול, ואמר שהוא לאהבתו, (כו) וזהו צר לי עליך אחי יהונתן, שהיה המצוקה בלבו בפרט על יהונתן להיותו אחיו באהבה. ואמרו מאהבת נשים, פי' רד"ק מאהבת דוד אל שתי נשיו אביגיל ואחינועם, ופי' עוד בשם אביו ז"ל מאהבת הנשים. למי שאוהבות, בין לבעליהן ובין לבניהם שאהבתן חזקה מאד להן, וכן פירשו גם כן רלב"ג. ואני אומר בפירושו שלמה שזכר שהנשים תבכו את שאול לאהבתן אותו, אמר דוד שהוא בכה יבכה על יהונתן לפי שהיה בעיניו יפה אף נעים, וזהו נעמת לי מאד ונפלאה אהבתו לו מאהבת הנשים (שזכר למעלה) את שאול. ואעפ"י שבתחלה היה מקונן על שניהם יחד כפי מעלתם, ואח"כ על כל אחד ואחד בפני עצמו כפי הטבתו ואהבתו, (כז) חזר וחתם הקינה במ"ש על שניהם יחד איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה, רוצה לומר איך נפלו הגבורים ההם שאול ויהונתן ובמותם אבדו כלי מלחמה, כי הם היו כלי מלחמתן של ישראל. ואפשר אצלי שהיה הקינה איך נפלו גבורים וזהו הקשת אשר למד לאנשיו בני יהודה שיאמרו הם, והיה דוד בקוננו אומר פסוק א' ואנשיו משיבים איך נפלו גבורים, וכן על כל פסוק ופסוק, ולזה אמר זה ג' פעמים עם היות שמלבד זה נתתי בהם צורך. וידענו עם זה אופן הקינה איך היתה בכלל ובייחוד, והותרו עם זה השאלות חמשית וששית, וידענו בביאור מעלת שאול ויונתן האנשים האלה שלמים הם אתנו: