אברבנאל על מלכים ב ח:כד

(כד-כו) וספר הכתוב שמת יהורם ושמלך אחזיהו בנו תחתיו ביהודה, ושמלך שנה אחת בלבד, לפי שהיתה אמו בת עמרי, והנה היה עמרי אבי אחאב אביו, וידמה שנתגדלה בבית עמרי ולכן יחסה אליו, לפי שבני הבנים הרי הם כבנים, וכמו שבן ירבעם מלך שנתים ובן בעשא שנתים ובן אחאב הראשון שנתים, כך בן יהורם מלך יהודה מלך שנה אחת, כי בעון אביהם היו מולכים בניהם ימים מעטים ורעים והיו כלם מתים בקצרות שנים. והנה אמר שהיה אחזיהו במלכו בן עשרים ושתים שנה, ובד"ה אמר (דברי הימים ב' כ"ב ב') שהיה בן ארבעים ושתים שנה, לפי שיהורם מלך יותר מארבעים שנה, ולא נמנו לו כי אם שמונה שנים בעבור שאות' השמונה שנים היו טובים ונתחזק בהם במלכותו, אבל מעת שנפל ביד הערביי' ונפל גם כן בחליים לא מנו לו ימי מלכות והמליך אחזיהו בנו בחייו, והיו בשנים המאוסים האלה עשרים שנה וכשהמליך אחזיהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים שנה, ומה שאמר ושנה אחת מלך בירושלם הוא אחרי מות אביו, כי בחייו מלך עשרים שנה, ובזה הדרך כשמת אביו היה אחזיהו בן ארבעים ושתים שנה, והמליכוהו פעם אחרת במות אביו ולא מלך אחרי מותו כי אם שנה אחת. ולדעתי בעל סדר עולם (פרק י"ז) מה שמנה בדברי הימים ארבעים ושתים שנה אינו ללידת אחזיהו כי אם לצמיחת מלכות עמרי, אשר בעבור היותו מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישרא' על ידי יהוא, וזה שלאחר שלשים ואחת שנה לאסא מלך עמרי על ישראל ומלך שש שנים, ואחאב בנו עשרים ושתים שנים, ואחזיהו בנו שנתים, ויורם אחיו מלך שתים עשרה שנה, הרי ארבעים ושתים שעמדה מלכות עמרי, ולדעת הזה נמשך ה"ר לוי בן גרשום, והותרה בזה השאלה השלישית: