אברבנאל על מלכים ב ז:ב

וזכר שענה השליש אשר למלך נשען על ידו שבא שמה עם המלך, כמו שאמר הלא קול רגלי אדוניו אחריו, ויאמר אל איש האלקים, ואיך יתכן ואפשר שיהיה כהזול העצום הזה והשובע המפולג אשר אמרת ובזמן כל כך קצר? כי הנה אעפ"י שיהיה השם עושה ארובות בשמים להשליך בהם על הארץ חטה ושעורה היהיה כדבר הזה? באמת לא יהיה כי זה אי אפשר, והנביא ראה שלא היה מאמין השליש בדברי הנבואה והיה מקצר ביכולת האלקי, ולזה אמר הנך רואה בעיניך מה שאמרתי ומשם לא תאכל, לפי שימות בשער העיר כמו שיזכור ולא יזכה לאכול ובל יראה בתשועת ה'. וה"ר לוי בן גרשום פירש הנה זאת הרעה מאת ה' מה אוחיל ליי' עוד, שאמרו שליח המלך לפי שנתחרט ממה שבא להרוג את אלישע, ואמר למה יומת הנבי' מה עשה? הנה הרעה הזאת מהמצור ומהרע' היא לנו מאת ה' על חטאתינו, ולמה אם כן אחטא אני יותר ואוחיל ליי' במיתת הנביא? והנה אוחיל הוא מגזרת (תלים מ"ח ז') חיל כיולדה, כלומר למה אכעס לשם ית' בזה? וכאשר ראה הנביא כוונתו הטובה וחרטתו, אמר שמעו את תשועת ה' אשר יעשה לכם ויעדו ביעוד ההוא הטוב, וחמת המלך שככה: