אברבנאל על מלכים ב ז:יח

וזכר הכתוב בכאן שנית איך היה הייעוד ואיך נתקיים, והוא אמרו ויהי כדבר איש האלקים, רוצה לומר כאשר דבר איש האלקים ייעוד השובע, (יט) שענה השליש והנה ה' עושה ארובות בשמים וגומר, והנביא השיבו הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל, (כ) וכן נתקיים כי רמסו אותו העם בשער וימות, והנה א"כ נתאמתו דברי הנביא כלם, אם בטובת העם ותשועתו, ואם בעונש השליש ומיתתו. הנה אם כן נעשו בזה שני נסים, האחד תשועת ישראל והצלתם מהרעב על ידי הנביא באמצעות מה שהשמיע ה' את מחנה ארם, והשני רמיסת העם לשליש בשער על מה שדבר כנגד הנביא, והראשון מהם והוא תשועת העם והצלתם מהמלחמה, כבר קדמו אליהו רבו כאשר הוריד המטר בתפלתו בהר הכרמל, שברעב פדאם ממות, והשני קדמהו גם כן במיתת שרי החמשים אשר שלח אחזיהו המלך להורידו בחזקה, ומאשר דברו נגד איש האלקים מתו: