אברבנאל על מלכים ב ו:כד

ויהי אחרי כן וגומר. בכאן יספר הכתוב שני נסים אחרים שעשה אלישע, והם החמשה עשר והששה עשה למנין נפלאותיו, והוא כי כאשר ראה מלך ארם שלא יכול למלך ישראל בדרך מארב ובהחבא קבץ את כל חילו בפרסום, ויעל ויצר על שומרון, רצה לומר שבנה עליה מצור, באופן שלא היה אדם יכול לצאת מן העיר, (כה) ויהי רעב גדול בשומרון בסבת המצור והמצוק שהיו בו, וגם כן לחסרון התבואות שהיו בארץ, וז"ש אלישע לשונמית כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים, והנה התארך זמן המצור כל כך עד שהיה שוה ראש חמור בשמונים דינרי כסף להעדר הבשר שהיה בעיר היו אוכלים בשר חמורים וכל דבר טמא, כי התורה אמרה וחי בהם, ואחז"ל (סנהדרין פ"ח ע"ד ע"א) ולא שימות בהם, והיה שוה גם כן רובע הקב חריונים (שכפי המתרגם ודעת המפרשים הוא צואת היונים) חמשה כסף, והיה זה להבעיר בו את האש, כי לא היו להם עצים מפני המצור, שלא היו יכולים לצאת מן העיר לחטוב עצים ביער.