אברבנאל על מלכים ב ו:יד

ושלח מלך ארם אל דותן (שהיה שם הנביא) סוסים ורכב וחיל כבד לקחת את הנביא ולהביאו אליו, ויקיפו את העיר, באופן שלא יצא אדם ממנה ולא ימלט מידם הנביא, (טו) ונער הנביא המשרת אותו השכים בבקר וראה את החיל פחד ואמר אהה אדוני מה נעשה, (טז-יז) והוא השיבו רבים אשר אתנו מאשר אתם, והתפלל לשם ית' שיפקח את עיני הנער וראה סוסי אש ורכב אש סביבות אלישע. והנה לא התפלל אלישע על סוסי אש ורכב אש שיפנו סביבו להצילו, אבל התפלל שיפקח את עיני הנער ויראה דבר יסיר הפחד מלבו, לפי שאעפ"י שלא היה נעזר אלישע בזה, הנה היה תועלת להראותם לנערו לשמרו מהפחד כדי שלא יצעק בפחדו, ויהיה זה סבה שיתפחדו בני העיר כלם ויעזר פחדם אל מה שבאו לעשות, כי אז יכירו שאלישע שם. והיה הנס בזה אם כן שראה הנער מה שלא היה במציאות, ולא ראו הארמים מה שהיה לפניהם, וגם זה הוא דוגמה מה שנעשה לאליהו רבו בסוסי אש ורכב אש שירדו והפרידו בינו ובין אלישע בעת הלקיחה, והותרה בזה השאלה החמשית: