אברבנאל על מלכים ב ד:מב

ולפי שלא היה לנביאים לחם והרעב היה על פני כל הארץ, זימן הקדוש ברוך הוא איש אחד שבא ממקום אחד שהיה נקרא בעל שלישה, והביא מנחה אל איש האלקים עשרים לחם שעורים בכורים, ואין פירושו בכורים ממש, כי הוא לא היה כהן אבל ר"ל מקציר השעורים שנקצרו שמה בראשונה, והביא ג"כ כרמל, והם השעורים עצמם שהיו כותתים אותם לחלקים לאכלו ברעב. והנביא שש על בואו וצוה לנערו שיתן אותו הלחם לעם ההוא מהנביאים לאכלו, (מג) והנער אמר מה אתן זה לפני מאה איש? שהיה מזון מועט לאנשים הרבה כפי כמות הלחם וגדלם, והשיבו הנביא תן לעם ויאכלו כי כה אמר השם אכול והותר, וכן היה בפעל. הנה זכר בכאן נס התבשיל ונס הלחם המועט שעשה אלישע ממנו הרבה בהזנה, והיה זה דוגמת הנס שנעשה לאליהו רבו בכלכלת העורבים ובכד הקמח שלא כלתה בבית הצרפית: