אברבנאל על מלכים ב ד:לא

וגחזי עבר לפניהם, ר"ל לפני הנביא ולפני השונמית שהיתה הולכת עמו, ואמרו חז"ל (פרקי ר"א פרק ל"ג) שלא שמר גיחזי מה שצוהו הנביא, אבל היה מדבר בדרך ומלעיג מענין המקל שהיה מוליך להחיות הנער. אמנם גיחזי לא ירד אל כוונת הנביא עליו השלום, ולזה אמר לו לא הקיץ הנער, לפי שחשב שהיה המשענת להחיותו, (לב-לג) ואז הוצרך הנביא להכנס בעליה אשר שם הנער ונתיחד שמה כדי להתבודד בשלמות ויתפלל את השם שיחיהו, (לד) ושם פיו על פיו ועיניו על עיניו ויגהר עליו, רוצה לומר השתטח עליו לתת מחיותו על הנער, באופן שבשרו התחמם שהיה התחלת החיים באותו חום המתחדש עליו, (לה) והלך הנביא בעליה מתפלל ומתבודד ומשתטח והיה עושה זה שבע פעמים ואז ויזורר הנער, רוצה לומר נתעטש, כי נפתחו נקביו ועבר רוח החיים אל איבריו, ואז נשלם בחיות ויפתח הנער את עיניו, והנה עשה הנביא הנס הזה דומה למה שעשה אליהו רבו בתחיית בן הצרפית, והותרה השאלה השלישית: