אברבנאל על מלכים ב ד:א

ואשה אחת וגומר. עתה יספר הכתוב פלא אחר שעשה אלישע שהוא חמישי למנין נפלאותיו, והוא שאשה אחת מבני הנביאים, ואחז"ל במד' תנחומא (פר' משפטי') שהיתה אשת עובדי', והנושה היה יהורם בן אחאב שהיה מלוה לו מעות ברבית, שהיה זן את הנביאים בחיי אביו, ולכן ויך את יהורם בין זרועותיו, לפי שפשע ליטול רבית. וזכר הכתוב שהאלמנה ההיא צעקה אל אלישע שבעלה מת והיה ירא את ה', ולפי שהיתה חייבת בחוב אחד ולא היו לה נכסים לפרוע אותו החוב, היה רוצה הנושה לקחת את שני ילדיה לו לעבדים, ואולי רמזה באמרה ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', על מה שאמרו חז"ל שהחוב לעבוד את השם עשאו ומענותנות' לא פירש' הדבר עוד: